זכויות שוות

ויקיפדיה

52 שנה לרצח מרטין לותר קינג, האם הרבנים נלחמו באפליה?

בזמן מאבקם של התנועה לזכויות האזרח חיו ופעלו בארה"ב רבני ענק, גדולי דור והוגי דעות, שעסקו רבות לא רק בעולם ההלכה אלא גם בעולם האמונה כמו האדמו"ר מלובביץ' והרב סולובייצ'יק. האם שתיקתם נבעה מבסיס הלכתי?
באזזנט > >
23:28 | 04.04.20

מעל יובל חלף מאז נורה מנהיג זכויות האזרח לאפרו-אמריקאים, מרטין לות'ר קינג, במרפסת הקומה השנייה במלון בו שהה בשנת 1968.

שנות ה-60' בארה"ב היו השלב המכריע במאבקם של האפרו-אמריקאים לזכויות שוות, 100 שנה לאחר מלחמת האזרחים וביטול העבדות, ועדיין נאבקו על זכויות בסיסיות בארץ בה שהה העיקרון "נפרד אבל שווה" – עיקרון שלמעשה הפריד והפלה את המיעוט האפרו-אמריקאי.

בזמן מאבקם של התנועה לזכויות האזרח חיו ופעלו בארה"ב רבני ענק, גדולי דור והוגי דעות, שעסקו רבות לא רק בעולם ההלכה אלא גם בעולם המחשבה והאמונה. מהרב משה פיינשטיין והרב יוסף הנקין, ועד האדמו"ר מלובביץ' והרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק.

זה האחרון, במאמרו המפורסם "קול דודי דופק" מתייחס לבעיית הסבל בעולם, ההתמודדות עם הסבל של העם היהודי, וביקורת חריפה על יהדות ארה"ב על חוסר העזרה לעם היהודי בארץ ישראל. הרב סולובייצ'יק מעלה את חטא השתיקה של היהדות האמריקאית בזמן השואה ועצם הרעיון שתקומת עם ישראל מארצו היא חלק מהמהלך האלוהי.

הרבי מבסוטון שעסק רבות בהגות ואמונה בדורנו, לא הביא בשום מילה מדבריו, לא במישרין ולא ברמז על האפליה הבוטה של האפרו-אמריקנים, לא על העבדות בת מאות השנים, ולא על ההפרדה הבוטה במקומות עבודה, בילוי, תחבורה וכדומה. הפרדה שבוצעה בפועל גם על ידי יהודים לבנים בארה"ב.

כיצד גדולי הדור במאה ה-20 בארה"ב שתקו אל מול האפליה של השחורים בארה"ב? ומדוע דווקא היהודים הרפורמים או החילונים היו ממובילי התנועה לזכויות האזרח אל מול שתיקת האורתודוקסים? ולא רק שתיקה – דווקא היהדות הרבנית גיבתה 100 שנים לפני כן את העבדות בארה"ב.

קללת בני חם כבסיס לשעבוד

נחזור רגע אחורה בזמן. כבר בזמן העבדות היו יהודים שהחזיקו עבדים, אך לפי המחקר היו יהודים בעלי מטעים שהחזיקו עבדים, אך הם היו מיעוט בתוך התעשייה הנרחבת באמריקה, וסוחרי העבדים הגדולים לא היו יהודים. בדרום ארה"ב, טרום מלחמת האזרחים, החזיקו יותר יהודים בעבדים. היהודים מנו כ-150,000 בדרום ערב מלחמת האזרחים. כך, למשל, בשנת 1830 רק 11,000 בדרום החזיקו ביותר מ-15 עבדים, מתוכם רק 4 יהודים בלבד.

מהי דעת ההלכה לגבי עבדות השחורים? דרך אחת ניתן לראות על פי פרשנויות שונות לקללת חם "ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו". הרב קוק מסביר ששעבוד בני חם מועיל להם וכי העובדה שצאצאי חם וצאצאיהם שחומי העור השתעבדו יותר מכל גזע אחר, בעצם מלמדת שדווקא הם היו צריכים לכך: "ולו התרוממו לחירות בלא עת", מוסיף הרב קוק, "פעלו בוודאי בחירותם הבלתי-ראויה להם, לרעה על הרוח האנושי ועל דרכי חיי הציבור והיחיד, וזוהי הבנת קללת נח".

גם בשנות ה-90' של המאה הקודמת הסביר הרב יואל שוורץ כי התיקון שמצא נח לבנו חם, אשר נתגלה בשחיתותו הגדולה "לשעבדו תחת אחיו", והוסיף כי "החירות למי שתכונותיו גרועות, מזיקות לו ולעולם".

הרי שכך ראו שני הרבנים שחיו בהפרש של כמעט 100 שנה, כי השעבוד של בני חם הוא תיקון לטובתם לטובת האנושות, וכי אם ישוחררו זה יהיה לרעה. כך גם הרב אביגדור מילר, מחנך חרדי, שכתב בשנת 1987 כי לינקולן שחרר את העבדים מוקדם מדי, כי כשהיו עבדים השחורים התנהגו נפלא: הלכו לכנסייה, האמינו האלוקים והיו אנשי עבודה ולא הסתבכו בצרות.

אבל אלו דעות שכבר לא היו עבדות בעולם. נחזור עוד אחורה, אל ימי התנקשותו בנשיא ארה"ב לינקולן בשנת 1865 ששחרר את העבדים השחורים, אז התבטא אחד הרבנים האמריקאיים: "כי עונש זה הגיע לו, עבור שעבר על הקללה: ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו וגו' ועל כן כל מי שינסה לעשות כדוגמתו – אחריתו יהיה כמוהו".

עוד לפני כן, בזמן שהקונגרס האמריקאי היה בשיא המחלוקת לגבי עבדות השחורים, בחר דווקא הרב הבכיר בניו-יורק, הרב רפאל מוריס, לדרוש בעד חוק החזרת העבד הנמלט – החוק שלמעשה הביא לפריצת מלחמת האזרחים. הרב רפאל נשא את דרשתו בתאריך 4.1.1861

בספר שיצא בעקבות הדרשה: "דעת התנ"ך על עבדות", בוחר הרב רפאל לגבות את אלו שחוקקו את החוק שהביא גם לחזרתם בכוח של עבדים שנמלטו לצפון. לדבריו, קללת חם בעצם מבססת את השעבוד לשחורים, וכי יש מצוות השבה להחזיר את העבד הנמלט לאדון שלו.

הרב רפאל לא היה 'עוד רב' אלא רבה של הקהילה האורתודוקסית "ישורון" במנהטן ניו-יורק. זאת אומרת, דווקא בלב הצפון, במקום בו פעלה תנועה לביטול העבדות, בחר הרב לגבות את חוק העבד הנמלט – חוק שבעקבותיו, כאמור, פרצה לאחר זמן קצר מלחמת האזרחים.

דרשתו של הרב רפאל זכתה להדים רבים בציבור היהודי ועוררה תגובות יותר מכל דרשה שנשא רב אמריקאי אי פעם. הדרשה פורסמה בעיתונות ששיבחה אותה וראתה בה כחשובה ביותר שנישאה עד ימיהם בעניניי עבדות. תומכי העבדות קיבלו באהדה את דבריו והם ראו ביהודים שותפים לדרכם. מושל וירג'יניה הזמין את הרבנים היהודיים לשאת תפילה בבית הנבחרים בעקבות דרשתו של הרב רפאל.

היו גם רבנים אורתוקוסיים שיצאו נגד דברי הרב רפאל, כך הרב מיכאל היילפרין פרסם את דעתו בניו-יורק טיימס ובו הזדעזע מכך שיהודי הביע תמיכה בעבדות. אך נראה שרוב הרבנים המוחלט אז בארה"ב לא מחה נגד, פרט לקהילה הרפורמית שיצאה נחרצות נגד הרב רפאל בהובלת הרב הרפורמי דוד איינהורן. עם זאת, חלק גדול מהחברה היהודית ביקש להתנער מדבריו של איינהורן – הקהילות היהודית סברו שעל אנשי הדת להתרחק מסוגיות פוליטיות ושאיינהורן טעה כאשר השתמש בבמה שניתנה לו כרב לגנות את תומכי העבדות.

כך, 100 שנה לאחר דרשת הרב מוריס רפאל, כאשר העבדות כבר לא הייתה, אך עדיין נשארו אפליות רבות כנגד האפרו-אמריקאים, שתקו גדולי הדור בארה"ב. האם הבעת עמדה הייתה משנה כלפי הממשל בארה"ב? האם על רבנים להתבטא בנושאי פוליטיקה?

כך או כך, התנועה לזכויות האזרח משכה אליה יהודים חילוניים ורפורמים (הבכיר שבהם כיום הוא המועמד הדמוקרטי לנשיאות, ברני סנדרס) – אך היהדות הרבנית לא מצאה לעצמה מקום להתבטא על רעיונותיו של מרטין לות'ר קינג שהביאו את ארה"ב על סף מלחמת אזרחים נוספת.

שיתוף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram

תיעוד אנושי

דקר ונעצר

תיעוד וידאו

מצטרפים לחמאס

סאטירה או הסתה?

26,257 נדבקים

מכחיש קורונה

מקצצים מימין?

ממשלה קרועה

קרב ברשת

קואליציה קרועה

סערה ברשת

נתניהו מאשים

ממשלה קרועה

מלחמה בטרור