לראשונה: נשיאת בית המשפט העליות אסתר חיות יוצאת למתקפה חריפה ונדירה נגד המהפכה המשפטית שמתכנן שר המשפטים יריב לוין.
לפני ימים אחדים הציג שר המשפטים החדש תוכנית בזק לשינויים מרחיקי – לכת במערכת המשפט. למעשה מדובר במתקפה שלוחת – רסן על מערכת המשפט, משל הייתה אויב שיש להסתער עליו ולהכניעו. למרבה הציניות, הוגי התוכנית מכנים אותה תוכנית "לתיקון" מערכת משפט . ואני אומרת – זו ת ו כנית לריסוק מערכת המשפט. היא מיועדת להנחית מכה אנושה על עצמאותה ואי – תלותה של הרשות השופטת ולהפוך אותה לרשות שותקת.
מסקנה זו עולה הן מן הדרך שבה בחר השר להציג את תוכניתו. לא ניתן להבין אחרת את מסיבת העיתונאים הדרמטית שאותה בחר השר לכנס ימים ספורים בלבד לאחר כניסתו לתפקיד, בה הציג לראשונה את ת ו כנית ו. כפי שציינתי לא אחת – העצמאות ואי – התלות השיפוטית הן נשמת אפ ו של בית המשפט, ובלעדיהן לא יוכלו שופטי ישראל למלא את תפקידם כמשרתי הציבור וכנאמניו. השנה תציין מדינת ישראל 75 שנות עצמאות כמדינה יהודית ו דמוקרטית . זהו ציון דרך חשוב בחיי המדינה – אך לצערי, ככל שתוכנית השינויים שהוצגה תתממש, תיזכר שנת ה – 75 כשנה שבה נפגעה זהותה הדמוקרטית של המדינה פגיעה אנושה.
שר המשפטים נגד אסתר חיות: "רטוריקה מוכרת מהפגנות הדגלים השחורים"
בימים האחרונים שמענו כולנו כי הנימוק המרכזי להצדקת ה ת ו כנית הוא רצון הרוב ו הכרעת הרוב. אכן, "שלטון הרוב" הוא עיקרון יסוד העומד בבסיס המשטר הדמוקרטי – אך הדמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב . כל הטוען כי הרוב שבחר את נציגיו לכנסת , נתן להם בכך " צ ' ק פתוח " לעשות כ כל העולה על רוחם , נושא את שם הדמוקרטיה לשווא .
אחד מתפקידיו המובהקים של בית משפט במדינה דמוקרטית הוא – מתן הגנה אפקטיבית לזכויות ה אדם ו האזרח במדינה . בית משפט עצמאי ובלתי – תלוי הוא, על כן, אחת הערובות החשובות לחופש הפרט שעלי ו דיבר ז'בוטינסקי. הוא הערובה לכך ששלטון הרוב לא יהפוך לעריצות הרוב. מה מבקשת ת כנית השינויים של השר לעשות? למעשה, היא מבקשת ליטול מידי השופטים את הכלים המשפטיים המשמשים אותם להגנה על זכויות הפרט ועל שלטון החוק . התכנית מדברת על פסקת התגברות אשר תשלול מבית המשפט את האפשרות לבטל חוקים הפוגעים באופן בלתי מידתי בזכויות אדם חוקתיות, ובהן הזכות לחיים, לקניין, לחופש התנועה ו לפרטיות, וכן זכות היסוד לכבוד , ו כנגזרת ממנה – הזכות לשוויון, הזכות לחופש ביטוי ועוד.
הטענה הנוספת כאילו הליך הבחירה בוועדה מתבצע "בחדרי חדרים" וללא פרו טוקול, אף היא משוללת יסוד. הדיונים בוועדה מתועדים בפרוטוקול מלא ומפורט. חלקים מהפרוטוקול הם חסויים, בדיוק כשם שתמלילי ישיבות הממשלה חסויים אף הם, אך כל חלק שניתן
לפרסם – למשל אותם חלקים שאינם פוגע ים בצנעת הפרט של המועמדים – מתפרסם לציבור. הטענות חסרות – היסוד המועלות כנגד השיטה הקיימת לבחירת שופטים, נועדו לכסות על הסיבה האמיתית שבגינה פועלים הוגי תוכנית השינויים, והיא – הרצון להביא לפוליטיזציה
מוחלטת של מינוי השופטים בישראל, בדרך של הקמת ועדה לבחירת שופטים אשר בה יהיה לפוליטיקאים רוב אוטומטי.
בפגישת העבודה הראשונה שאקיים עם השר אציג לו את הבעיות האמיתיות שעמן מתמודדת הרשות השופטת , ו את הצורך הדחוף לחפש כל דרך להקל מן העומס המוטל על השופטים , כדי לייעל את ההליך המשפטי ולקצרו , לטובת ציבור המתדיינים.
ולסיום אומר – הרשות השופטת בישראל מקיימת כיום ביקורת שיפוטית אפקטיבית ואחראית על פעולות הממשלה והכנסת, ובעשותה כן היא ממלאת תפקיד חשוב במערך האיזונים והבלמים בין הרשויות. האיזונים והבלמים הללו עומדים בבסיס הרעיון הדמוקרטי שעליו הוקמה מדינת
ישראל.
תוכניתו של שר המשפטים החדש איננה תוכנית לתיקון מערכת המשפט – היא תוכנית לריסוקה . היא תפגע פגיעה אנושה בעצמאות ובאי – התלות של השופטים, וביכולתם למלא נאמנה את תפקידם כמשרתי ציבור. משמעותה של התוכנית הרעה הזו היא על כן שינוי זהותה הדמוקרטית של המדינה לבלי הכר. אדוני השר – לא זו הדרך!