מאיה ורטהיימר, אושיית הרשת ואשת הקונסול לשעבר בניו יורק אסף זמיר, משתתפת בכאב עם מאות אלפי העוקבים ברשת על ההפלה שעברה לאחרונה.
בפוסט שפרסמה כתבה מאיה בדמעות, "אני עצובה, ממש עצובה זו האמת. הרגע הזה היום אצל סיווקי הרופא. כנראה שלא אשכח אותו לעולם".
הפוסט המלא
אני אוחזת בספר תהילים קטן בתוך הכיס ומוחצת אותו, מתפללת שוב ושוב המסך מול העיניים, הכל שם העובר שלנו היפה שגדל הרחם אבל התנועה הזו של ההבהוב הלב הפועם הקטן שבתוכי הוא לא זז, שקט, איזה שקט נורא, שקט שברור לכולנו. סיוויקי עוד לא פותח את הפה. ואני אומרת את זה בקול ״אין דופק״.
מול הפרצופים הקפואים שלי ושל אסף וסיווקי מאשר. ״כן אני מצטער״ קפאתי כמו רובוט הרגשתי את העיניים שלי שמנסות בכל הכח לא לתת לדמעות לזלוג החוצה ואני שומרת על קור רוח מתלבשת
ואסף רוצה לחבק אותי, אבל היי למה להתפרק עכשיו? למה שאני ארצה להכיל ולהבין את מה שכל כך קיוויתי שלא יקרה. אבל זה שם מול עיניי בתוך הגוף שלי…
עברו מאז החדשות האלה 6 שעות-אני במיטה עכשיו עם בטן עגלגלה וגם ציצים עם סימני מתיחה קלים אסף הלך לקנות לי אנטביוטיקה לגרידה מחר ואני כותבת פה עדין קפואה כמו רובוט לא רוצה להרגיש כלום כי כשאני מנסה לתת לעצמי זה כמו הדף של בום כזה גדול זה כואב מדי. אני כועסת ושונאת את הגוף שלי כעס לא מוצדק-כי אני גם גאה ואני אוהבת אותך לביבה מתוק שלנו
תודה על הימים המשוגעים האלה שהרגשתי מוצפת אהבה וציפייה כמה שמחתי שהגעת לחיינו. האמת שלא בא לי שניפרד אין לי שעה ביום שלא פנטזתי עלייך, זה היה כמו חלום שבו למדתי שבא לי תינוק
בריא ושמח והריון משעמם ותקין. אני יודעת שכשהריון מפסיק מעצמו זה כנראה מצביע שמשהו לא היה תקין וכנראה שזה המצב ושעדיף שתישאר רק בחלומות שלנו.
אבל אהבתי אותך באמת באמת, התגאיתי בך שאתה כזה מפתיע וכנגד כל הסיכויים ושברור שלא תעשה לנו חיים קלים כי ככה יוצאים ילדים מתוקים עוד יותר אבל לא כמה זה פשוט ברור ככה הכאב חד יותר תודה על מה שהיה ומה שיהיה אני בטוחה ורוצה להאמין שזה חלק מהמסע שלנו להפוך להורים הכי טובים שיש ואנחנו מחכים לך נשמה קטנה שתחליטי שאת מוכנה לבחור בנו כהורים".
