הפוסט המלא

עמית סגל לא שותק: "מתנחל פאשיסט שמרעיל את נשמת הציבור וכמובן בן של טרוריסט"

תמונה – אינסטגרם

פרשן חדשות 12 העיתונאי עמית סגל מגיב למתקפות נגדו באתר 'הארץ' במהלך השנים האחרונות, "אחרי אינספור מתקפות מצד ״הארץ״ הנה תגובתי".

הפוסט המלא

כשם שצה"ל נלחם בחמאס אך איננו שוכח לטפל בטרור ביהודה ושומרון, כך עיתון "הארץ" לא נותן לעת החירום הלאומית להפריע לו במלחמה שהכריז עליי לפני כמעט עשור. כמי שמתואר בעיתונכם כנרקיסיסט אני מודה באשמה: חמימות נעימה אופפת אותי כמעט מדי בוקר, כשאני מקבל לטלפון עוד התראת פוש מהארץ ועליה תמונתי: פעם מאמר דעה, פעם אייטם בתרבות, פעם ביקורת טיקטוק ופעם דיון אקדמי־מקצועי על הדלפות בעיתונות. השורה התחתונה קבועה: שופר ביביסטי, מתנחל פאשיסט שמרעיל את נשמת הציבור וכמובן — בן של טרוריסט.

בחודשים האחרונים, מאז המלחמה וההתפכחות שהביאה איתה באשר לכוונות שכנינו, הלחימה בי עברה לשלב העצים. הנה לקט: "גלולת רעל… החזון שלו יוביל להרג אינסופי… העיניים באולפן מתרוצצות והשפתיים מתלחלחות מעצמן, והרעל מטפטף לצופים מדי ערב, טיפה טיפה, כמו באינפוזיה".
בתגובה לסרטון שפרסמתי בחודש שעבר על הסכנה שבהידברות עם הרשות הפלסטינית תומכת הטבח, פרסמתם מאמר תגובה פרוגרמטי. הנה תקצירו: "בזחיחות אופיינית, חיוך עקמומי מרוח על פניו… ידיו זזות הנה והנה… הטון דידקטי… כמו בהרצאה משמימה מול ועדי עובדים… כלב ציד מלקק לעצמו את האשכים… חוכמולוגיה … בשביל סגל שום דבר הוא לא נמוך מדי… רוטט מעונג בחולצת בר מצווה".

כל כך הרבה מילות תואר, כל כך מעט טיעונים.

הדבר היחיד שניתן להגדירו טיעון במאמר כולו הוא ש"סגל מעולם לא טרח להסתיר את עמדותיו. בכך הוא לא שונה מרוב הקולגות שלו מצד שמאל, ובכל זאת, נדמה שהוא הלך הכי רחוק מכולם". סירייסלי? הכי רחוק מכולם? הרי גם אם אחיה עוד עשרה גלגולים לא אגמא את המרחקים שאליהם נדדו רוב פרשני "הארץ". גם אם אתעב ממש את יאיר לפיד או בני גנץ או את הקיבוצניקים — ואני לא — לא יעלה על דעתי לכנות אותם בכינויים שמודבקים אצלכם על בסיס יומי לנתניהו והמתנחלים. נאצים, פאשיסטים, תחתית החבית, צינור הביוב.

היה, לפיכך, אירוני לקרוא כתבה נרחבת ב־TheMarker שטענה לקיום מכונת רעל ביביסטית אימתנית ובראשה עבדכם הנאמן. גם כאן לא היו ממש עובדות ולא הייתה לוגיקה: "את מה שחסר לו ברעל הוא משלים בתפוצה חסרת תקדים וחסרת תחרות". רוצה לומר: בניכוי המכונה ובניכוי הרעל — הוא מכונת רעל.
והרי אם יש מכונה בימין, הרי ש"הארץ" הוא תשלובת תעשייתית של רעל משמאל. לא אוסף חשבונות טוויטר של מרי נפש מימין אלא מערכת שלמה, עתירת עובדים ותקציבים, שמטרתה השחרה ארוכת שנים של המחנה השני והעומדים בראשו. לא ויכוח, אלא סתימת פיות. לא עובדות אלא עלבונות. העיתון לאנשים חושבים, אבל חלילה לא לאלה שחושבים אחרת.

כשאלימות מילולית נועדה למנוע את הוויכוח האידיאולוגי הנוקב, כינויי גוף מחליפים טיעונים לגופו של עניין. כי אם נבחן את העניין, יתברר מי פה ההזוי. מילא התמיכה באש"ף. במשך שנות דור קידם "הארץ" בעשרות הזדמנויות את הושטת היד לחמאס. הנה מעט מזעיר: "מתי לדבר עם החמאס, (29.6.2005), "השטות לא לדבר עם חמאס", (31.5.2006), "לדבר עם חמאס" (3.3.2008), "לדבר עם חמאס עכשיו", (8.3.2010),  "לדבר עם החמאס, (27.6.2011), "חמאס – באמת אין עם מי לדבר?" (24.7.2014), "לדבר עם חמאס", (4.8.2014), "לדבר עם חמאס כדי להחלישו" (28.7.2014), "לאזור אומץ ולדבר עם חמאס" (7.5.2023), "לדבר עם מי שמאחורי המסכה" (11.5.2019). מדוד גרוסמן ועד נחמיה שטרסלר, ממאמר המערכת ועד המכתבים למערכת. ואתם תדביקו לאחרים את הכינוי "הזוי"?

האמת היא שלעיתון "הארץ" אין שום בעיה איתי, גם לא עם חולצות הבר מצווה, המימיקה, ההצצה התכופה מדי בפלאפון ואפילו לא עם שורשיי הטרוריסטיים. הרי בנו של טרוריסט יהודי ידוע כותב מדי יום ראשון טור חשוב ב"הארץ" וגם לגדעון לוי ועמירה הס, כידוע, אין משהו עקרוני נגד טרור.
מה שמרגיז אתכם כל כך הוא לא מר סגל אלא גברת מציאות: הדיון הביזארי בעיתונכם אם פגעתי בדמוקרטיה בפרסום טיוטת פסק הדין של בג"צ הסבירות נועד לחפות על העובדה המרגיזה שרוב שופטי העליון המכהנים מתנגדים לפסילת עילת הסבירות ואינם סבורים שהיא קץ הדמוקרטיה והמדינה. ניסיון רצח האופי המתמשך נגדי הוא בעצם כעס על אופי המדינה, שסולדת ברובה מנסיגות, תומכת בהתיישבות בכל רחבי ארץ ישראל ומתנגדת להפיכת אויב לאוהב ואוהב לאויב.

הריגת השליח היא הרגל ישן שמת לאט. בדור הקודם ניהל עיתונכם קמפיין ארסי נגד עיתונאי אחר שיצא משורת המקהלה והעז לחלוק על האמונה היוקדת שיש עם מי לדבר. לאורך העשור שמאוסלו ועד האינתיפאדה השנייה ירדתם לחייו של אהוד יערי רק כי טען שערפאת איננו פרטנר. עמוק לתוך מהומות הדמים של האינתיפאדה, ב–2001, הקדיש "הארץ" כתבת מגזין נרחבת לתבוע מיערי את עלבונו של יאסר ערפאת. "יערי משוכנע שערפאת חובב אלימות מושבע. יותר ויותר מזרחנים מפקפקים אם יערי באמת מתעניין בעובדות".

אחר כך השתלחו בדיווחיו "המגמתיים, חד צדדיים ומשקפים את עמדתו המסורתית, העוינת מראש, של יערי לערפאת ולמחויבותו לתהליך המדיני". הפרשן לענייני ערבים הואשם בהרס מחנה השלום והסכמי השלום: "לרוב אנשי השמאל אין מידע אחר מלבד מה שהם שומעים מיערי, שנחשב בר־סמכא. אנחנו עוברים אינדוקטרינציה פוליטית". כותרת המשנה תישמע מוכר: "פרשן או תועמלן". "הארץ" מעולם לא טרח להתנצל בפני יערי והציבור על הכפשתו ועל האיתרוג של רב המרצחים.  

וכיוון שאני סובל מאלרגיה לחשיבה קבוצתית ולניסיונות השתקה, איאלץ, בכל הכבוד הראוי, לרשום לפניי את הערותיכם המלומדות ולהמשיך בעבודתי.
 

7 תגובות
התגובות המדורגות
החדשות ישנות
Inline Feedbacks
View all comments
חשוב לנו לשמור על זכויות יוצרים. תכנים שמקורם לא אותר מתפרסמים בבאזזנט בכפוף לסעיף 27א לחוק זכות יוצרים. במידה ואתם בעל זכות היוצרים, צרו קשר עם באזזנט.
שיתוף "עמית סגל לא שותק: "מתנחל פאשיסט שמרעיל את נשמת הציבור וכמובן בן של טרוריסט""
הסיפורים הכי מעניינים
אצלך לפני כולם
חיפוש
מערכת באזזנט עושה מאמצים בכדי לתת קרדיט למקור. אולם יתכנו מקרים שבהם לא הצלחנו לאתרו והשימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וחסר לכם קרדיט באתר, פנו אלינו ונעדכן.

בלי פילטרים ובזמן אמת, הצטרפו לערוץ ה-Whatsapp גם מהמחשב!