בפתח נאומו התייחס שר המשפטים אמיר אוחנה: "קיוויתי שנעסוק היום רק בקריאתנו אליכם לבוא ולהתמחות אצלנו, אך מששמעתי כי קודמיי הרגישו צורך להתייחס לענייני השעה, ככה בקטנה, אני מרגיש חופשי לעשות כן בעצמי.

מצער אותי שבמקום להתמודד עם גוף הביקורת ותכניה, שמעתי עד עכשיו, ועכשיו נדבר על חלק מהדברים שנאמרו עכשיו, שלל ביטויים כ"לא ירתיעונו", "נעמוד כחומה בצורה", ואיך לא, השימוש במילה שנשחקה עד כי לא נותר ממנה זכר למשמעותה המקורית: "הסתה".

וכשמתייגים דבר כ"הסתה", ועוד מוסיפים ומציבים מאבטחים למושא הביקורת, הדבר דוחק כל סיכוי לשינוי, מקבע את הקלקולים ומעמיק אותם.

נעזוב כרגע את העובדה שלדברים דווקא יש אח ורע, רבים מהם נאמרו על ידי רמים ונישאים – אבל חשוב מכך: רבים מהם משקפים דעה הרווחת באופן מובהק בציבור.

בסקר שפרסם ביום שישי האחרון העיתונאי עמית סגל נמצא כי: 71% הגיבו מהנשאלים הגיבו בחיוב לקריאתי ליועמ"ש לפתוח בחקירה על ההדלפות הרבות שהתרחשו בשנים האחרונות.

67% מהנשאלים השיבו כי ראוי ששר משפטים יעביר ביקורת על המערכות עליהן הופקד. 77% מהנשאלים השיבו כי יש להחיל בדיקת פוליגרף על עובדי פרקליטות המדינה כפי שנהוג במשטרה, בשב"כ, במוסד ובגופים רגישים אחרים.

הציבור, בכל הכבוד, ראוי למענה אמיתי וענייני לטענות ולא לאמירות ריקות נוסח "לא ירתיעונו", הדף שר המשפטים את המתקפה נגדו.

עוד אמר אוחנה: "ההרתעה היחידה המתבקשת היא מביצוע עבירות, והייתי מצפה מראשי המערכת להצטרף אליי במאמצים הנדרשים לשם כך – ולא לנסות ולבלום אותם, כמו כמעט כל ביקורת המתבקשת על המערכות.

שמעתי היום תשובות לחלק מהטענות, אך תשובות אלה אינן מספקות ואני אתייחס אליהן בכובד ראש ובמלוא הרצינות לאחר שאעיין בהם כי הספקתי לשמוע רק מקצתן. הדברים עוד יפורטו.

ממש בדרכי לכאן, קראתי את המכתב שיצא מלשכת היועץ המשפטי לממשלה בוא הוא דוחה את הבקשה לפתוח בחקירה, דוחה את הבקשה לבצע בדיקות פוליגרף ודוחה את הבקשה לאתר את המדליפים באמצעות הוצאת תדפיסי שיחות, המכתב אמנם לא ממוען אליי, אך *לאור העובדה שיצא היום במענה לפניות עורכי הדין מחודשים מאי וינואר שנה זו – יש לי תחושה שאולי הוא בכל זאת ממוען קצת אליי.

אך אומר כעת רק זאת: *לא כך רוכשים את אמון הציבור. לא כך בולמים את ההידרדרות שחלה בתדמית מערכת אכיפת החוק בשנים האחרונות. לכל זמן ועת לכל חפץ."