יש שופטים בירושלים
— יונתן אוריך (@jonatanu) December 25, 2019
בית המשפט העליון השופט י' אלרון קיבל היום באופן חלקי בקשת רשות לערור על החלטה למתן צווי חיפוש במכשירי הטלפון הניידים של ארבעה חשודים במעורבות בביצוע עבירת הטרדת עד כלפי אדם שעתיד להעיד במסגרת פרשה המכונה "פרשת ."4000 השופט אלרון קבע כי התיק יוחזר לבית משפט השלום בתל אביב-יפו לבחינת השאלה אם צווי החיפוש המבוקשים מבוססים על מידע שהושג מחיפוש שבוצע שלא כדין במכשירי הטלפון הניידים של הארבעה; וכי אם יימצא שהמידע שעל בסיסו התבקשו"
הצווים הושג מחיפוש קודם שבוצע שלא כדין במכשיריהם – צווי החיפוש יבוטלו. במהלך חקירתם של הארבעה, בוצעו חיפושים במכשירי הטלפון הניידים שלהם ללא צו שיפוטי כדין, ומבלי שהובהר להם כי באפשרותם לסרב לחיפוש במכשירי הטלפון
הניידים והדבר לא ייזקף לחובתם. בשלב מאוחר יותר, הגישה המדינה בקשה למתן צו חיפוש במכשירי הטלפון הניידים של הארבעה.
במסגרת החלטה זו, קבע השופט אלרון כי במקרים שבהם לבקשה למתן צו חיפוש במכשיר טלפון נייד קדם חיפוש שבוצע שלא כדין, יש לבחון בשלב ראשון שמא הצו המבוקש מבוסס על מידע שהושג מחיפוש שבוצע שלא כדין במכשיר. אם תשובה
לשאלה זו חיובית, יש להמשיך ולבחון בשלב שני האם קיימים שיקולים מיוחדים המצדיקים את מתן צו החיפוש חרף הפגיעה החמורה בפרטיותו של הנחקר. במקרה דנן, קבע השופט אלרון כי הזיקה בין המידע שהושג בחיפוש המוקדם במכשיריהם של ארבעת המבקשים לבין ראיות לכאורה לנחיצות הצווים טרם הובהרה דיה – ועל כן אין מנוס מהחזרת התיק לבית משפט השלום כדי שיקבע ממצאים בשאלה זו. נקבע, כי אם ימצא בית משפט השלום שהבקשות למתן צווי החיפוש מבוססות על מידע שהושג בחיפושים המוקדמים במכשירי הטלפון הניידים של המבקשים, צווי החיפוש במכשירי הטלפון הניידים שלהם יבוטלו."
בהקשר זה, הדגיש השופט אלרון כי חיפוש במכשיר הטלפון הנייד של נחקר שלא כדין מהווה פגיעה חמורה בזכותו לפרטיות תוך הפרה בוטה של הדין – וכי אל לחוקרי המשטרה להניח כי כל פעולותיהם יזכו להכשר מצד בתי המשפט. לדברי השופט אלרון, על רשויות החקירה להקפיד הקפד היטב על הוראות החוק ונהלי החקירה, ולהוות דוגמה לכל אזרח להתנהגות נאותה. משכך, אין להשלים עם כך שדווקא רשויות החקירה פועלות בניגוד לדין במסגרת מאמציהן למיגור הפשיעה. כמו כן, על בתי המשפט מוטלת החובה לדקדק בזכויותיהם של נחקרים ולהבטיח כי בקשות המונחות בפניהם, אשר עלולות לפגוע בזכויותיהם של נחקרים מעבר לנדרש, אינן נענות כלאחר יד. על רקע חומרת הפגיעה בפרטיותם של ארבעת המבקשים, עמד השופט אלרון על כך שחזקה על המדינה שתבחן לעומק את הנסיבות שהביאו לפגיעה בזכויותיהם, תפיק את לקחיה ותמצה את הדין עם האחראים לכך.
בפסק הדין מתח השופט י אלרון ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה וכתב: "לא נעלמה מעיני העובדה כי החלטתי זו אין בה כדי להקל על המשך דרכה של חקירת מעורבותם של המבקשים בחשדות לביצוע עבירה של הטרדת עד. אולם ככל שצווי החיפוש המבוקשים על-ידי המשיבה מבוססים על מידע שהושג בחיפוש מוקדם במכשירי הטלפון הניידים של המבקשים שלא כדין – ייתכן כי לא יהא מנוס מתוצאה זו."
עוד כתב השופט אלרון בפסק הדין: "האינטרס הציבורי שבמיצוי החקירה ובהעמדת עבריינים לדין הוא שעומד בבסיס ההצדקה להעניק לרשויות החקירה סמכויות נרחבות המביאות לא אחת לפגיעה בפרטיותם ובזכויותיהם האחרות של נחקרים. לסמכויות אלו גבלות ברורות ונוקשות שאין להקל ראש בהקפדה עליהן, שכן כל תפקידן להבטיח כי הפגיעה בזכויות הנחקרים אינה עולה על הנדרש. הפרת מגבלות אלה על-ידי רשויות החקירה כרוכה במקרים לא מעטים בביצוע עבירות ופעולות אסורות על-פי דין, ומעוררת קושי כפול.
ראשית, עצם ביצוע עבירות על-ידי גורמי אכיפת החוק מהווה תופעה פסולה שאין להשלים עימה. המטרה אינה מקדשת את האמצעים, ואין בעצם השאיפה למיצוי החקירה כדי להתיר לחוקרי המשטרה לבצע עבירות האסורות בדין. על רשויות חקירה להקפיד הקפד היטב על הוראות החוק ועל יישום נהלי החקירה, ולהוות דוגמה לכל אזרח להתנהגות נאותה. לא יעלה על הדעת כי במסגרת מאמציהן למיגור הפשיעה יבצעו חוקרי המשטרה פעולות המנוגדות לדין, שהרי אין
מתקנים עוול בעוול.
פסק הדין המלא כאן
השופט אלרון מתח ביקורת על המשטרה: "אל לחוקרי המשטרה להניח כי כל פעולותיהם יזכו להכשר מצד בתי המשפט. באותה מידה, על בתי המשפט מוטלת החובה לדקדק בזכויותיהם של נחקרים ולהבטיח כי בקשות המונחות בפניהם אינן נענות לאחר יד, אף כאשר מתקבל הרושם כי הן נובעות "מניצול כוח השפעתם השלטונית של המשטרה"
"שנית, הליכי חקירה בלתי תקינים עלולים להוביל בסופו של יום לחוסר אמון בתוצאות החקירה – הן מצד בית המשפט הדן בהליך העיקרי והן מצד הציבור. חקירה שאינה מתנהלת בשום שכל זורעת ספקות בליבו של בית המשפט, מקשה עליו לברר את העובדות הדרושות להכרעתו – ופוגמת בהליך הפלילי ובאמון הציבור בו."
"בהקשר זה, אני סבור כי עמדת המשיבה, לפיה החיפוש המוקדם במכשירי הטלפון הניידים של המבקשים אינו מהווה פגם חמור, אינה נכונה. על המשיבה להקפיד על זכויותיהם של נחקרים בקלה כבחמורה, ואל לה לאפשר לחוקרים הפועלים
טעמה לדרוש מנחקרים באופן ספונטני לאפשר להם לעיין במכשירי הטלפון הניידים שברשותם מבלי להבהיר בפניהם את זכויותיהם. הכלל הקבוע בפקודה, לפיו אין לבצע חיפוש אלא על-פי צו שיפוטי, אינו משתמע לשני פנים. אף אם יש מקום לקבוע לכלל זה סייגים מסוימים ברוח הלכת בן חיים, ברי כי עיון במכשיר הטלפון הנייד של נחקר מבלי להבהיר לו את זכויותיו מהווה פגיעה חמורה בזכותו לפרטיות והפרה בוטה של הדין."
חזקה על המשיבה כי תבחן לעומק את הנסיבות שהביאו לפגיעה בזכויות המבקשים, תפיק את לקחיה ותמצה את הדין עם האחראים לכך. יש לקוות כי החלטתי זו תסייע אף בעתיד להבטיח כי רשויות החקירה תקפדנה על זכויותיהם של נחקרים, ותימנענה משימוש לרעה בכוח הרב המוקנה להן. סיכומם של דברים: הערר מתקבל באופן חלקי במובן זה שהבקשות למתן צווי החיפוש תידונה בשנית בפני בית משפט השלום לשם בירור הזיקה בין המידע שהושג בחיפוש המוקדם והלא חוקי לבין ראיות לכאורה לנחיצות הצווים.
ברוך השם. הפסיקה של השופט אלרון מהבוקר תשים סוף לחיפושים הבלתי חוקיים שמבצעת המשטרה. שינוי דרמטי בזכויות נחקרים במדינת ישראל. תודה לעורכי הדין שלי נועה מילשטיין ועמית חדד שהביאו הישג ענק ויתחילו להיערך כעת לדיון בבית משפט השלום. האמת והצדק ניצחו! https://t.co/rPpX0LjyRJ
— יונתן אוריך (@jonatanu) December 25, 2019
לסיום קובע השופט: "בית משפט השלום יקיים דיון נוסף בבקשה במעמד הצדדים, וכן בנוכחות בעלי התפקידים במשטרה אשר לקחו חלק בהחלטה לבצע את החיפוש המוקדם ובהחלטה להגיש את הבקשות למתן צווי החיפוש במכשירי הטלפון הניידים של המבקשים. אם בית משפט השלום יקבע כי הבקשות לצווי החיפוש אינן מבוססות על החיפושים המוקדמים שבוצעו במכשירי הטלפון הניידים של המבקשים, החלטתו המקורית תיוותר על כנה."
"לעומת זאת, ככל שיתברר כי המידע שהתגלה בחיפושים המוקדמים והלא חוקיים עמד בבסיס הבקשות למתן צווי החיפוש, יש לדחותן. בשלב זה צו העיכוב יוותר על כנו, בכפוף לכל החלטה אחרת של בית משפט השלום.", כתב השופט בפסק הדין.