מי שהיה אמור להיות ככל הנראה פרויקטור הקורונה – וסירב ברגע האחרון, מתראיין הבוקר לכאן רשת ב' והוא מודאג, מזהיר, ומציע. ברבש פותח את דבריו:"אני מודאג", הוא מדגיש. "שאול מרידור, פוליטיקה, קורונה – הכל משיק לאותו מקום", הוסיף.

על התפטרותו של ראש אגף התקציבים באוצר שאול מרידור אמר פרופ' ברבש: "עוד ביטוי של ניהול משבר הקורונה. זה מדאיג כי את הקורונה קשה מאוד לנצח ועוד יותר קשה כשהפוליטיקה היא כמו שהיא אצלנו. נפלנו לסיטואציה מאוד בעייתית מבחינת הניהול של המשבר הזה עם פוליטיקה שמאוד מקשה על הניהול שלו. יש פה עניין של מנהיגות בעיניי שיותר מדי קשובה למה שהציבור רוצה ולא למה שהוא צריך. כתוצאה מזה, יש החלטות שמקשות על מי שרוצה לנהל את המשבר הזה".
מתריע | צילום: באדיבות חברת החדשות

על פתיחת שנת הלימודים אמר: "אין מדינה אחת נורמלית בעולם שהייתה מעזה להפעיל את מערכת החינוך מול תחלואה או קצב הדבקה של 2,000 איש ביום. היו ויכוחים על זה בפורום המקצועי".

"הפשרה היחידה שהייתי הולך עליה זה ערים ירוקות. אין ויכוח על כך שילדים מדביקים. השאלה היא כמה הם מדביקים. יש מי שרוצה לפתוח את שנת הלימודים, לא משנה אם הנימוקים ענייניים או לא, אבל צריך להבין שיש סיכון בדבר הזה". לדבריו, פתיחת שנת הלימודים בערים אדומות הינה בעייתית: "יש סיכון לא מחושב לפתוח את מערכת החינוך בנוכחות תחלואה כזאת. אבל לפתוח אותה גם בערים האדומות זה ממש לא לעניין".
התכנית שאושרה לא תספק את התוצאות? פרויקטור הקורונה רוני גמזו | צילום: לע"מ

כמו כן ברבש מטיל ספק בתכניתו של גמזו: "שלא יהיו לאף אחד ציפיות", אמר. "'תוכנית הרמזור' לא תפתור לנו את הבעיה של 2,000 נדבקים ביום, ששליש מהם בערים האדומות והשאר מכל הארץ. התוכנית מתמקדת, בצדק, בערים האדומות, אבל הבעיה היא הרבה יותר רחבה מאשר בערים האדומות. אני חושב שזו טעות להשלות את עצמנו שהבעיה הולכת להיפתר על ידי 'תוכנית הרמזור'.

"צריך היה להשקיע את הזמן כדי להכין היטב, הפעם, את הסגר. להגדיר כלכלית איך נכנסים אליו, מה התגמול שאנשים מקבלים. לפני שנכנסים לסגר שיהיה ברור לכולם איך יוצאים ממנו. את כל זה צריך להכין כבר עכשיו".

"בטמפרמנט שלי כבר הייתי מתפטר, בגדול, שלוש פעמים. פעם אחת על ה-17 אלף תלמידים שהגיעו מחו"ל, פעם שנייה על אומן, ופעם שלישית על הערים האדומות ומערכת החינוך". הוא הוסיף: "אני חושב שזה לא תפקיד של הממונה לקבל החלטות פוליטיות, בהחלט לגיטימי שיגיע עם ההמלצות המקצועיות שלו, יגיש אותן לקבינט והקבינט באמת סוברני לקבל החלטות כמו שהוא רוצה כי ההחלטות הן מעורבות מקצועיות-פוליטיות ומי שעומדים בסופו של דבר לדין הציבור אלה הפוליטיקאים. יחד עם זה, אם החלטות משמעותיות שלי לא היו מתקבלות – הייתי קם והולך".

"אנחנו לא בלחץ להפעיל את הסגר. אנחנו צריכים להבין שאנחנו בדרך לשם ולהיערך לכך נכון. המערכת סימנה את הקו הזה, שנמצא במחלקות הפנימיות בבתי החולים. כאשר החולים הקשים יגיעו למספרים של 700-600 אז יתחילו לצעוק. זה ייקח עוד חודש או שלושה שבועות. יש לנו זמן לקבל החלטות על הסגר לקראת החגים או בחגים. עוד החלטה שהיא לא רק מקצועית אלא גם פוליטית.

כשהפוליטיקאים צריכים לשבת ולהחליט מתי הם מפעילים סגר ואומרים החרדים, 'מבחינתנו ייהרג ובל יעבור' – יכול להיות שהסגר יהיה אחרי יום כיפור. זאת החלטה לגיטימית, אבל היא החלטה פוליטית. ההחלטה על הסגר היא מקצועית ואני חושב שהפוליטיקאים, יחד עם הסגל המקצועי, יצטרכו לקבל אותה בשבועיים-שלושה הקרובים".