שר הביטחון בני גנץ תוקף את השר לביטחון פנים אמיר אוחנה על החלטתו למנוע עדיפות לחיסונים לאסירים ביניהם מחבלים עם דם על הידיים,"שר לביטחון פנים שאיבד את זה וראש ממשלה שנכנע ונותן לפארסה הזו להמשך. רק כך אפשר להסביר את ההחלטה לא לחסן אסירים מעל גיל 60. זה מהלך לא חוקי ונגוע בפוליטיזציה שמסכן חיי אדם. על נתניהו לעצור זאת באופן מיידי, ולאפשר לאסירים מבוגרים להתחסן", תקף גנץ.
גם ח"כ משה ארבל מש"ס הצטרף למתקפה נגד השר אוחנה מעל בימת הכנסת, "אסיר שחלה בקורונה בעקבות ההחלטה עומדת לו האפשרות לתבוע נזיקין באופן אישי את השר אוחנה שלוקח את האחריות על עצמו בהיעדר סמכות"
האם אסיר שחלה בקורונה יוכל לתבוע את השר @AmirOhana? לפי ח"כ ארבל: "אסיר שחלה בקורונה בעקבות ההחלטה (של השר אוחנה למנוע מאסירים מעל גיל 60 להתחסן נגד הקורונה) עומדת לו האפשרות לתבוע נזיקין באופן אישי את השר אוחנה שלוקח את האחריות על עצמו בהיעדר סמכות" pic.twitter.com/X97S0xT1pg
— ערוץ כנסת (@KnessetT) January 11, 2021
בפוסט שפרסם השר אוחנה הוא נימק את החלטתו: "ביום שבת השביעי בדצמבר 2002, הפציעה על מסכי הטלוויזיה במדינת ישראל דמותו של אלי פימשטיין, אביה של הודיה הקטנה בת פחות משנתיים, שבדמעות ובבכי פנה לציבור שיסייע לחפש את הפעוטה שנעלמה.
אזרחים רבים התגייסו והתנדבו לצד רשויות ביטחון הפנים לבצע את החיפושים.
כעבור מספר ימים התגלתה האמת: פימשטיין רצח את ביתו הפעוטה בכך שהטביע אותה באמבטיה עד שמתה, לקח את גופתה הקטנה וקבר אותה ביער. לאחר מכן התקשר למשטרה ובקור רוח מקפיא דיווח על נעדרת.
אברהים גנימאת היה מעורב בשורת פיגועים קטלניים, בהם חטיפתו ורציחתו של החייל שרון אדרי. לאחר שהורשע ונידון למאסר עולם, היה מעורב שוב במהלך 2016 בתכנית לביצוע פיגועים, בהם חטיפתם ורציחתם של ישראלים.
רוז פיזם עברה בחייה הקצרים טלטלות רבות. לאחר שהוריה התגרשו, אימה – רוז פיזם וסבה (אבי האב), רוני רון – ניהלו רומן ועברו לחיות יחד. הם לא רצו ברוז הקטנה ולכן העבירו אותה לאימו של רוני.
בהמשך, זממו להפטר ממנה בדרך אחרת. בשנים עשר במאי 2008 רצח רוני את נכדתו בת הארבע וחצי באמצעות שבירת מפרקתה, דחס את גופתה הקטנה למזוודה והשליך לנהר הירקון. הרצח נחשף רק כעבור מספר חודשים, וזעזע את הארץ מקצה עד קצה.
ב-1984 היה וליד דקה שותף לחוליה שחטפה את חייל צה"ל משה תמם במטרה להבריחו לסוריה. משלא הצליחו בתכנית, רצחו את משה, לאחר עינויים, והוא בן 19 בלבד.
עבדאללה ברגותי יושב 67 מאסרי עולם, בין היתר על פיגוע ההתאבדות בסבארו באוגוסט 2001 בו נהרגו 15 אזרחים, הפיגוע בקפה מומנט במרץ 2002 בו נהרגו 11 ישראלים, הפיגוע בקפיטריה באוניברסיטה העברית ביולי 2002 בו נהרגו 9 ישראלים והפיגוע במועדון שפילד בראשל"צ במאי 2002בו נהרגו 16 ישראלים.
החבורה הזאת היא חלק קטן מאלפי אסירים המרצים את מאסרם בשירות בתי הסוהר. הם זוכים לכל התנאים להם זוכים אסירים בישראל, כולל טיפולים רפואיים. חיסוני הקורונה בעת הזאת הם משאב ציבורי מוגבל. השאיפה היא להעניק אותם לכל אזרחי ישראל. כן, לרבות האסירים.
אך האם יש איזשהו היגיון לתעדף את האנשים הללו בתור לחיסון על פני אנשי סגל שירות בתי הסוהר, שעוד לא קיבל די מנות חיסון?
הרי הסגל הוא זה שיוצא ונכנס לבתי הסוהר, ועל כן סכנת ההידבקות וההדבקה גבוהה יותר בקרבו. האם ראוי לתעדף את האנשים הללו לפני המורות, המורים והגננות הבאים במגע עם ילדינו? השוטרות והשוטרים? נהגי התחבורה הציבורית? או, במחילה – האם יש איזשהו היגיון לתעדף אותם בתור לחיסון על פני קורבנותיהם ובני משפחתם?!
לסיום כותב אוחנה: "אני מבין שיש מי שדחוף להם להפגין הומאניות ולהקדים בתור, בזמן שרוב אזרחי ישראל עודם ממתינים לחיסון, דווקא את הרוצחים, האנסים, הפושעים והמחבלים. אנחנו אחראים על שלומם, ביטחונם ובריאותם של האסירים, נכון. אך הדבר הזה בשום פנים ואופן לא יבוא על חשבון שלומם, ביטחונם ובריאותם של אזרחי ישראל. כל עוד אין די חיסונים – זה בדיוק העניין: האחד בא על חשבון השני. לכן יש מי שקובעים מדיניות – ויש מי שאמורים ליישם אותה."
השר אוחנה: יש מי שקובעים מדיניות – ויש מי שאמורים ליישם אותה
ביום שבת השביעי בדצמבר 2002, הפציעה על מסכי הטלוויזיה במדינת ישראל דמותו של אלי פימשטיין, אביה של הודיה הקטנה בת פחות משנתיים, שבדמעות ובבכי פנה לציבור שיסייע לחפש את הפעוטה שנעלמה.אזרחים רבים התגייסו והתנדבו לצד רשויות ביטחון הפנים לבצע את החיפושים.כעבור מספר ימים התגלתה האמת: פימשטיין רצח את ביתו הפעוטה בכך שהטביע אותה באמבטיה עד שמתה, לקח את גופתה הקטנה וקבר אותה ביער. לאחר מכן התקשר למשטרה ובקור רוח מקפיא דיווח על נעדרת.אברהים גנימאת היה מעורב בשורת פיגועים קטלניים, בהם חטיפתו ורציחתו של החייל שרון אדרי. לאחר שהורשע ונידון למאסר עולם, היה מעורב שוב במהלך 2016 בתכנית לביצוע פיגועים, בהם חטיפתם ורציחתם של ישראלים.רוז פיזם עברה בחייה הקצרים טלטלות רבות. לאחר שהוריה התגרשו, אימה – רוז פיזם וסבה (אבי האב), רוני רון – ניהלו רומן ועברו לחיות יחד. הם לא רצו ברוז הקטנה ולכן העבירו אותה לאימו של רוני.בהמשך, זממו להפטר ממנה בדרך אחרת. בשנים עשר במאי 2008 רצח רוני את נכדתו בת הארבע וחצי באמצעות שבירת מפרקתה, דחס את גופתה הקטנה למזוודה והשליך לנהר הירקון. הרצח נחשף רק כעבור מספר חודשים, וזעזע את הארץ מקצה עד קצה.ב-1984 היה וליד דקה שותף לחוליה שחטפה את חייל צה"ל משה תמם במטרה להבריחו לסוריה. משלא הצליחו בתכנית, רצחו את משה, לאחר עינויים, והוא בן 19 בלבד.עבדאללה ברגותי יושב 67 מאסרי עולם, בין היתר על פיגוע ההתאבדות בסבארו באוגוסט 2001 בו נהרגו 15 אזרחים, הפיגוע בקפה מומנט במרץ 2002 בו נהרגו 11 ישראלים, הפיגוע בקפיטריה באוניברסיטה העברית ביולי 2002 בו נהרגו 9 ישראלים והפיגוע במועדון שפילד בראשל"צ במאי 2002בו נהרגו 16 ישראלים.החבורה הזאת היא חלק קטן מאלפי אסירים המרצים את מאסרם בשירות בתי הסוהר. הם זוכים לכל התנאים להם זוכים אסירים בישראל, כולל טיפולים רפואיים.חיסוני הקורונה בעת הזאת הם משאב ציבורי מוגבל. השאיפה היא להעניק אותם לכל אזרחי ישראל. כן, לרבות האסירים.אך האם יש איזשהו היגיון לתעדף את האנשים הללו בתור לחיסון על פני אנשי סגל שירות בתי הסוהר, שעוד לא קיבל די מנות חיסון?הרי הסגל הוא זה שיוצא ונכנס לבתי הסוהר, ועל כן סכנת ההידבקות וההדבקה גבוהה יותר בקרבו.האם ראוי לתעדף את האנשים הללו לפני המורות, המורים והגננות הבאים במגע עם ילדינו? השוטרות והשוטרים? נהגי התחבורה הציבורית?או, במחילה – האם יש איזשהו היגיון לתעדף אותם בתור לחיסון על פני קורבנותיהם ובני משפחתם?!אני מבין שיש מי שדחוף להם להפגין הומאניות ולהקדים בתור, בזמן שרוב אזרחי ישראל עודם ממתינים לחיסון, דווקא את הרוצחים, האנסים, הפושעים והמחבלים.אנחנו אחראים על שלומם, ביטחונם ובריאותם של האסירים, נכון. אך הדבר הזה בשום פנים ואופן לא יבוא על חשבון שלומם, ביטחונם ובריאותם של אזרחי ישראל.כל עוד אין די חיסונים – זה בדיוק העניין: האחד בא על חשבון השני. לכן יש מי שקובעים מדיניות – ויש מי שאמורים ליישם אותה.צפו בקטע מתוך הראיון שערך עמי ירון דקל בכאן חדשות >>>
Posted by Amir Ohana – אמיר אוחנה on Saturday, January 9, 2021