ראש הממשלה לשעבר והמיועד בנימין נתניהו משתף פוסט תוקפני של בנו יאיר, נגד אהוד ברק וסתיו ספיר שתובעת אותו תביעת דיבה בבית המשפט.
בפוסט שפרסם צירף נתניהו תמונות של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק יוצא מביתו של הפדופיל ג'פרי אפשטיין שהתאבד אחרי שהואשם בפדופיליה.
הפוסט המלא
לסיכום סאגת סתיו שפיר. היא כתבה על אחי ואבא שלי פוסט מכפיש. אני הגבתי לה. היא הגיבה לתגובה שלי. התפתח שרשור . היא ירדה לפסים אישיים וכתבה עלי לשון הרע ודיבה. אני בתגובה החזרתי לה באותו מטבע, רק בלי מילת דיבה.
שפיר החליטה לתבוע אותי תביעת השתקה למרות שאין לה מילה אחת שכתבתי לה בתגובה, עליה ניתן להצביע כדיבה. אני תבעתי אותה תביעה נגדית על לשון הרע שהיא כתבה כלפי, והצבעתי על המילים המדויקת שלא ניתן לחלוק עליהן שהן מהוות דיבה ולשון הרע.
לסתיו שפיר אין שום בעיה לממן תביעת השתקה חסרת כל בסיס. עלויות של בית משפט יכולות להגיע למאות אלפי שקלים לאדם (במיוחד אם אתה מפסיד). אבל כנראה שלא אכפת לה. היא נשואה למליארדר. בשבילה זה כמו כסף למסטיק.
היא קיבלה את מה שהיא רצתה לכאורה -קרקס תקשורתי, אור זרקורים וכתבות מפנקות ומלטפות מתקשורת השמאל, וזאת לאחר שהיא כבר שנתיים לא חברת כנסת ולא נמצאת באור הזרקורים וכבר נשכחה מהתודעה הציבורית.
בדיון אתמול היא ניצלה את העובדה שלא ניתן לתבוע על דברים שנאמרים בבית המשפט, ופצחה בנאומי הכפשה ורצח אופי כלפיי. אני לא יכולתי לשאת זאת ולכן הגבתי לדבריה. השופט אמר שהנוהל הוא שאסור לדבר תוך כדי שהצד השני מדבר ולכן הוציא אותי מהאולם. מתוך סערת רגשות, כאשר יצאתי, סיננתי לעצמי מילה כלפיה, שחשבתי שאיש לא ישמע. מסתבר שהאקוסטיקה שם היא כזאת שאנשים שהיו קרובים אלי בדרכי לדלת שמעו זאת ועשו על כך חגיגה תקשורתית של רצח אופי ושפיכות דמים כלפי.
סתיו שפיר אמרה עלי דברים גרועים בהרבה, ואף אחד בתקשורת לא מחה, לא הזדעזע, ולא ביקש ממנה להתנצל בפני.
יש לציין שגברת סתיו שפיר הפמיניסטית הדגולה, הקימה לפני כשנתיים מפלגה ביחד עם אהוד ברק, חברו ואיש סודו הקרוב של ג׳פרשי אפשטיין, אשר הורשע בפדופליה ובסחר בילדות, כולל כאלה בנות 14. העיתון הבריטי Daily mail, פרסם בשער שלו את תמונתו של אהוד ברק נכנס לביתו בניו יורק של הפדופיל כאשר פניו מוסתרות בצעיף. כל זאת היה לאחר שאפשטיין הורשע בפדופליה.
אני כבר רגיל לסטנדרטים הכפולים והצבועים של תקשורת השמאל. הם מבצעים לי רצח אופי מאז שהייתי ילד. כאשר הייתי בגיל 5 שודרו בטלוויזיה מערכונים מלעיגים כלפי, שלאחר מכן שימשו את ילדי הגן לצחוק עלי ולהשפיל אותי.
כאשר הייתי בתיכון בעודי בן 16, פורסמה עלי בעיתון כתבת שער מכפישה, בה ילדים שמאלנים מבית הספר לכלכו עלי (בעילום שם כמובן, כדי שלא אוכל לתבוע אותם). שני הדברים הללו היו בניגוד לחוק הגנת הילד ולחוקי ההגנה על קטין. אף אחד בתקשורת לא התרעם ולא פצה פה.