פרויקט התפלת המים הוא פרויקט חוסן לאומי שנועד לאפשר אספקה רציפה של מים לתושבים וכיום הוא תופס פלח משמעותי של 75% מכלל מי השתייה בישראל. אך מאחורי הפרויקט החשוב, עומדים כשלים בירוקרטיים שמובילים לגלי תחלואה בקרב ישראלים רבים ולמאות מקרי מווות מיותרים מדי שנה, כך על פי דו"ח של משרד הבריאות.
על פי הפרסום של עדי דברת-מזריץ מ-TheMarker, להתפלת המים יש גם צד הרסני – שיטת ההתפלה הנוכחית בישראל מסלקת את כל הרכיבים החיוניים מהמים המותפלים, בראשם מגנזיום.
המגזניום הוא מינרל חשוב שהכרחי לתפקוד תקין של תאים בגוף האדם ולפעילותם של כ-300 אנזימים, וסילוקו לחלוטין מהמים המותפלים הופך לסכנת חיים של ממש, כפי שמומחש בעמדה הרשמית של משרד הבריאות שפירסם כי "ניתן להגיע למסקנה כי שתייה של מים דלי או חסרי מגנזיום עלולה להביא לסיכון בריאותי".
מתקני ההתפלה הקיימים בישראל פועלים בשיטה המותירה במים ריכוזים אפסיים של מינרלים (אוסמוזה הפוכה), זאת ביחס לריכוז המגנזיום הממוצע במקורות המים הטבעיים בישראל, העומד כיום על 25-30 מג"ל (מ"ג לליטר).
בסרטון – סימנים לחוסר מגנזיום בגוף
כבר ב-2012 ראש האגף לבריאות הציבור במשרד הבריאות קבע כי החזרת מגנזיום למים המותפלים תביא להפחתה של מאות מקרי מוות מדי שנה כתוצאה ממחלות לב, אולם מכאן ועד ליישום מסקנותיו של משרד הבריאות ולהנעת הפרויקט להוסף מגנזיום למים המותפלים הדרך ארוכה.
באותה שנה משרד ראש הממשלה החליט על פיילוט להוספת מגנזיום למי השתייה, אולם לאחר שתקציב המדינה לא אושר ב-2015, הפרויקט להוספת המגזניום למים המופלים נתקע ולא בוצע עד היום, תוך שכאמור הוא גובה מחיר בריאותי יקר מהציבור הרחב.
כעשור אחרי המסקנות הברורות של משרד הבריאות, והמגנזיום החשוב עדיין נעדר לחלוטין מ-75% ממי השתייה בישראל ובכך אותה בירוקרטיה מעלימה עין מבריאות הציבור הרחב ושולחת אותו לצרוך את המגנזיום ממזונות עתירי מגנזיום, מים מינרליים, תוספי תזונה ומוצרים אחרים המועשרים במגנזיום, במקום להוסיף אותו למי השתייה המותפלים.