מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 14) (שר נוסף במשרד וכשירותם של השרים). מדובר במיזוג בין שתי הצעות חוק פרטיות – האחת של חבר הכנסת משה ארבל העוסקת בכשירות שרים ותאפשר לאריה דרעי להיות שא, והשנייה של חברי הכנסת שמחה רוטמן וניסים ואטורי שעניינה מינוי שר נוסף במשרד ממשלתי ותאפשר לבצלאל סמוטריץ' להיות שר נוסף במשרד הביטחון.
לפי הוראות סעיף 44 לחוק־יסוד: הממשלה, הצעת חוק־יסוד זו תתקבל ברוב של חברי הכנסת. 63 חברי כנסת תמכו בהצעה, לעומת 52 שהתנגדו, והיא תוחזר להמשך טיפול בוועדה המיוחדת שהוקמה לשם הדיון בה.
מוצע לתקן את אחד מתנאי הכשירות למינוי שרים לממשלה, הקבוע בסעיף 6 לחוק היסוד, ולקבוע כי הגבלת הכשירות למינוי אדם לשר בשל הרשעתו בעבירה תתקיים רק אם אותו אדם נידון לעונש מאסר בפועל. עוד מוצע לקבוע, כהוראה של קבע, כי בנוסף לשר הממונה על משרד ממשלתי ניתן יהיה למנות שר נוסף במשרד, כך שבאותו משרד יכהנו בו זמנית שני שרים. השר הנוסף יהיה השר האחראי על תחומים מסוימים במסגרת תחומי פעילות, בכפוף לשר הממונה על המשרד.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "הממשלה תוכל למנות שר נוסף במשרד שבו מכהן שר הממונה על המשרד. השר הנוסף יהיה אחראי לתחומים מסוימים מתחומי הפעילות של המשרד, בכפוף לשר הממונה על המשרד, כך שהשר הממונה על המשרד ייוותר האחראי בפני ראש הממשלה כאמור בסעיף 4 לחוק היסוד. עוד מוצע לקבוע כי אם מי שמתמנה לתפקיד של שר נוסף במשרד כבר מכהן באותה העת כשר במשרד אחר או כשר בלי תיק, הממשלה תוכל, באישור הכנסת, להחליט כי הוא ישמש כשר נוסף ולקבוע את תחומי הפעילות שיהיה אחראי להם, בכפוף לשר הממונה.
בנוסף, מוצע לקבוע כי הגבלת הכשירות האמורה למינוי שר בממשלה תחול רק אם העונש שנגזר על המועמד הוא עונש מאסר בפועל, לרבות מאסר על תנאי שהופעל. במקרה כזה, אותו אדם לא יתמנה לשר לפני שחלפו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונשו. התיקון יביא לצמצום הפער בין הרף הנדרש למינוי השרים הקבוע בסעיף 6 לחוק היסוד ובין הרף הקבוע בסעיף 6(א) לחוק־יסוד: הכנסת, לעניין הזכות להיבחר כחבר הכנסת".
ח"כ שמחה רוטמן, מיוזמי החוק: "הצעת החוק מבקשת להחזיר עטרה ליושנה – היה מבנה של שר נוסף במשרד במסגרת הוראת שעה במהלך תקופת כהונת הכנסת ה-23. הייתה הצעת חוק ממשלתית מטעם משרד המשפטים שהונחה על שולחן הכנסת ורצתה לעשות את אותו ההסדר גם בכנסת ה-24. מה שאנו רצינו לעשות זה להפוך את המבנה של שר נוסף במשרד למבנה של קבע".
ח"כ משה ארבל, מיוזמי החוק: "נוסח סעיף 6(ג)1 לחוק היסוד חל למיטב פרשנותנו והבנתנו חל רק על מי שהורשע בדין ונגזר עליו עונש מאסר בפועל. אין המדובר בבקשה לתיקון חוק לראייתנו אלא באימוץ נוסח שיבהיר את כוונת המחוקק המקורית ויקדם בכך גם זכויות חוקתיות חשובות שעלולות להיפגע חלילה מפרשנות שגויה – הזכות לבחור ולהיבחר – מזכויות הבסיס במשטרנו הדמוקרטי".
ח"כ גדי איזנקוט: "ההחלטה המסתמנת להעביר אחריות לשר הנוסף על המנהל האזרחי – החלטה של החלשה ופיצול המערכות אשר מעוררת דאגה ומבשרת רע. בהנחה שכולנו שותפים לרצון לפיו צה"ל ימשיך לפעול ביעילות ביו"ש ויממש את המשימה שניתנה לו – אני קורא לממשלה העתידית להימנע מצעדים פוליטיים קצרי רואי ומשעבוד ביטחון מדינת ישראל".
שר המשפטים, גדעון סער נאם במשך כארבע שעות כדי לעכב את ההצבעה: "אני מצטער שבחרתם בחוק עוקף קלון כחוק הדגל הראשון שאתם מביאים לכנסת הזו. זו חקיקה שיש עמה קלון. בחרתם לבזבז את האשראי הציבורי המשמעותי שקיבלתם בבחירות על החקיקה הבזויה הזו. החלטתם לצערי ללכת בדרך הרסנית וחסרת מעצורים. בחרתם בדיון חטוף וחפוז כדי להוריד את הרף הנדרש מחברי ממשלה בכל הנוגע לטוהר המידות לצורך הכשרת כהונה של אדם מסוים לתפקיד שר".