היועצת המשפטית לממשלה הגישה את עמדתה לבג"ץ בעתירות העוסקות בסבירות מינויו של חה"כ דרעי לשר הפנים והבריאות בממשלת ישראל ה-37 ובתיקון סעיף הכשירות בחוק יסוד: הממשלה, ששינה את המצב המשפטי כך שכעת יו"ר ועדת הבחירות מוסמך לבחון אם הרשעת אדם פוסלת את כשירותו רק אם נגזר עליו עונש של מאסר בפועל.
עתירות אלה מעוררות סוגיות כבדות משקל, בנושאים מהחשובים שניתן להעלות על הדעת – סמכותה של כנסת ישראל לחוקק ולתקן חוקי יסוד; לצד אמות המידה והשיקולים הרלוונטיים למינוי שר בממשלת ישראל.
לעניין תיקון החקיקה, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא שיש לדחות את העתירות בעניין זה. זאת, שכן האופן שבו פותחה בפסיקה האפשרות המשפטית לפסול חוקי יסוד בשל שימוש לרעה בסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד, אינה מאפשרת לבית המשפט להתערב בתיקון חוק היסוד.
עם זאת, לעמדת היועצת, כפי שבאה לידי ביטוי גם במהלך הדיונים בכנסת מפי נציגיה, התיקון לא נועד לפתור בעיה כללית, אלא לשנות את התוצאות החוקיות של הרשעה פלילית על כהונה של שר, ולאפשר לחבר כנסת מסוים, שהורשע בדין, להתמנות לתפקיד שר, מבלי שתיבחן שאלת הקלון על ידי יושב ראש ועדת הבחירות. בהמשך לכך הובהר, כי הסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד של הכנסת לא נועדה להסדיר עניינים פרטניים של חברי כנסת והקושי מתעצם מפני שמדובר בסוגיות רגישות וערכיות של טוהר מידות, תוך שינוי "כללי המשחק" לאחר הבחירות.
לעניין סבירות מינויו של דרעי לתפקיד שר הפנים ושר הבריאות, לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, לפי פסיקת בית המשפט העליון, המסקנה הברורה בנסיבות העניין היא כי מינוי דרעי לשר חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ודינו בטלות.
ב-2015 וב-2016 בית המשפט העליון כבר קבע שמינוי דרעי לשר מצוי על גבול מתחם הסבירות, למרות שחלפו 13 שנים מההרשעה האחרונה אז. כעת, ההרשעה הנוספת בביצוע שתי עבירות פליליות, בחודש פברואר 2022, מביאה את המינוי לכזה שחוצה את מתחם הסבירות וזאת נקודת ההתחלה של הדיון המשפטי. לצד נתון זה, הובאו בחשבון נתונים חשובים נוספים, ביניהם העמדה של היועצת כי דבק קלון שדבק במעשיו של דרעי, ונסיבות התיקון של הוראת הכשירות בחוק היסוד שנועדו לייתר את הצורך לבחון את סוגיית הקלון נוכח הרשעתו של דרעי בפלילים כתנאי למינויו לשר.
בעמדת היועצת נלקח בחשבון הזמן הרב שחלף מאז בוצעו עבירות השחיתות השלטונית, ולכן ניתן להן משקל נמוך. מצד שני, ניתן משקל לכך שאין מדובר "מעידה חד פעמית" אלא בדפוס חוזר של ביצוע עבירות, רובן במהלך כהונה בתפקיד ציבורי או בסמוך לחזרתו של דרעי לחיים הפוליטים, באופן המלמד על יחסו לשלטון החוק.
בשורה התחתונה, ההחלטה למנות את דרעי לשר אינה נותנת משקל לחומרה של מצב שבו חבר כנסת עובר פעם נוספת עבירות שיש עמן קלון, ואינה מבטאת את משקלם הכבד של שיקולי טוהר מידות ושלטון החוק של האוחזים בהגה השלטון. לפיכך, היא חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות.