סכסוך תקשורתי: לאחר שהצליחה לאסוף כשלושה וחצי מיליון שקלים בקמפיין גיוס המונים ברשת, יוני אשר, גרושה של שורדת השבי דורון אשר, מגיב לטענות וחושף פרטים נוספים על הסכסוך המשפחתי, "לא עזבתי את הבית אלא הוצאתי בכפייה מן הבית ובשל טענות שווא לאלימות פיזית"
בפוסט ארוך ומפורט שפרסם הערב יוני אשר, הוא מגיב לטענות של גרושתו דורון ולגיוס כספים ברשתות החברתיות, "בטרם יתבררו הטענות בהליך משפטי מול N12 ועיתון מעריב, אציג את העובדות (האמת) ותשובה סופית לכל ההשערות והשיח הער שקיים לגבי המספרים שמאחורי מעטפת התמיכה הכלכלית לחטופים מהמדינה, לעומת מה שנטען בקמפיין "להושיט יד" והכתבות (השקרים)"
בתגובה לטענה כי יוני בעלה עזב את הבית, והיא נאלצה להתמודד עם הלידה לבד, הגיב יוני, "לא היה ולא נברא, לא עזבתי את הבית אלא הוצאתי בכפייה מן הבית ובשל טענות שווא לאלימות פיזית, שידועה כ-"מילת הקסם" כנגד גברים מול שופטים. עוה"ד של דורון, לורי גלייזר טענה טענות כוזבות שאני אלים, משך חודשים היא איימה עליי רבות בהגשת תלונות שווא, מעצרים, הוצאת צווי סרק, עד שבדיון קיבלה סוף סוף דורון את מה שרצתה, "בחמאס לא התנהגו למרשתי כפי שהוא מתנהג..." התוצאה: עיניכם הרואות, מי שהורה לי לעזוב את הבית לאלתר ומייד באותו הדיון הייתה השופטת בכבודה ובעצמה. ואם לא אני זה שעזב את הבית, אלא הוצא ממנו, כנראה שגם לא עזבתי אותו "לטובת אישה אחרת".
עוד כתב אשר, "השופטת "קנתה" במהירות את הטענות על אלימות והורתה לי לא לשוב לבית לאלתר, בעוד כוס הקפה שלי מהבוקר על השיש טרם הספיקה להתקרר. – "לידה לבד": כמוצג בכתבה, הלידה תועדה ע"י צלמי חדשות 12. הריון ולידה הם נושאים פרטיים, פרסום הריון בתקשורת, הכנסת מצלמה לחדר הלידה כאשר מדובר בבת שלי, לא מקובלים עליי. כל אחד זכאי לבחור ואני לא שופט, אלו עקרונותיי האישיים בלבד. להגיע ללידת בתי, לראות צוות של חדשות 12, ולמצוא את לאה שנירר מצלמת סטורי בין הרגליים של האמא, זה פחות הקטע שלי. דורון ממש לא נאלצה ללדת לבד, אלא ממני, נמנע להגיע ללידת בתי. ועוד פרט חשוב – גם אמא שלי הייתה עם דורון וסייעה לה בהריון ובלידה רבות. כפי שעשתה תמיד."
באשר ל"מצוקה כלכלית" הגיב אשר, "ברור שהמצג של שרידות כלכלית הביא ישירות לטענה המתבקשת – האב נטש ולא דואג למשפחתו. בתגובות נזרקו המון השערות ומספרים לאוויר וגם המדינה הואשמה רבות על הזנחת השבים. אז כעת תוכלו לשפוט בעצמכם, גם כאן לפניכם המספרים והעובדות: הקצבאות החודשיות של כל אחת מבנותיי רז ואביב ושל דורון עצמה, נפגעות פעולות איבה: 9,410 ₪ לכל אחת משלושתן. פדויות שבי: 3,300 ₪ לכל אחת משלושתן. כלומר כ- 12,700 לכל אחת משלושתן. ובסה"כ כ- 38,100 ₪ כל חודש".
בנוסף לדורון 2 גמלות ילד נכה (עבור השגחת מבוגר על ילד -רמה ב'): 5,542 ₪ לכל אחת מהילדות ובסה"כ כ- 11,084 ₪ כל חודש. בתוספת הזכאות לסיוע בשכר דירה, והנחות שונות בחשבונות המחיה, סה"כ כ- 54,200 ₪ מתקבלים לחשבונה של דורון בכל חודש. כן, למעלה מ-50 אלף שקלים כל חודש.
עוד טען אשר וחשף, "אני לא מוכר ע"י המדינה, ולא זכאי לקצבה כלשהי. כל הסכומים הנ"ל מתקבלים כיום אצל דורון בלבד, ואין לי שום גישה וזכות לשימוש בהם לשם כלכלת ורווחת בנותיי. ולכן אני מכלכל אותן מכיסי בלבד. -במהלך חיי נישואינו דורון ואני צברנו בעמל רב הון אישי של כמה מיליוני שקלים, לאחר חלוקת הרכוש בינינו לדורון הון ורכוש בשווי בסך 1 מיליון דולר $ לכל הפחות, וזאת לפני גיוס ההמונים". זכויות נוספות והחזרי הוצאות שיש לדורון ולבנות. פעוטון, גנים, צהרונים, חוגים, קייטנות, טל' נייד, טיפולים רפואיים, טיפולים נפשיים, סיוע ברכישת רכב, ברכישת דירה, 80 שעות חודשיות של מטפלת צמודה, ועוד כמפורט בקישור. ואם אתם חושבים שאני לא דובר אמת או מגזים בנוגע לנתונים, אתם מוזמנים לברר זאת עם מנהלת השיקום מטעם ביטוח לאומי נתניה. מיום 7.10.23 ועד היום, החברה בה דורון מועסקת, ממשיכה להעביר לה שכר, רכב הטבות ובונוסים על אף שבפועל לא שבה לעבוד, בסך של כ- 22,000 ₪ בחודש. ובתוספת הקצבאות הנ"ל- לדורון הכנסה של למעלה מ70 אלף ש"ח כל חודש.
אשר הוסיף והתייחס לטענות כי "האב נטש את הבנות" – "גם כאן הדבר "נאמר מבלי שייאמר". וברור לכולם כי זהו המצג שהוצג ומשתתפי ועורכי הכתבה התכוונו להציגו בדיוק כך. ולאור האופן בו הצופים הגיבו לכך, מדבר הדבר בעד עצמו. למרות שאינני זקוק לאף החלטת שופטת כדי שאהיה הורה נוכח, אחראי אוהב מטפל ודואג כפי שהייתי כל חייהן של בנותיי – החלטת ביהמ"ש כפי שאתם רואים – "דרישת הצדדים לאחריות הורית משותפת ושוויונית." מאשרת שאני מקיים משמורת משותפת שוויונית ומלאה ורז ואביב חיות עמי מחצית מהזמן. יתרה מכך כמו שכתוב, נעשה "לדרישת הצדדים" כלומר, שדורון ואני לא רק יודעים שבמציאות גידול הבנות הוא משותף, אלא גם אנחנו אלו שדרשנו זאת מביהמ"ש. מי שמכיר אותי אישית, יודע מי ומה אני עבור בנותיי ויודע בדיוק איזה אב אני. אין צורך להכביר במילים.
עוד כתב אשר, "בחירתו של אדם להיפרד מבן\בת זוגו היא לא נטישה, גם לא בעת הריון, תינוק יכול להיוולד להורים נשואים ועדיין יחיה במציאות לא ראויה. ויכול להיוולד להורים גרושים ויחיה ביציבות באהבה ובשמחה. הדבר תלוי בהורים עצמם, ולא בעובדה האם הם נשואים או לא נשואים. דורון ממש לא "חזרה מן השבי לפרידה כואבת" כפי שמוצג בכתבה. מהיום בו דורון והבנות שבו מן השבי, ועד להחלטה להיפרד, חלפו 10 חודשים. בהם היו מסירות, שיקום ותמיכה. אגב גם לאחר סיום הזוגיות אלו יכולים להתקיים. לא נשקפת להן, מעולם לא נשקפה להן, סכנה כלכלית מיידית או עתידית. עם ובלי קצבאות. ואם חלילה תהיה כזו מצוקה בעתיד, היא תסתיים בטרם תתחיל, כי יש אבא שימלא כל מחסור.
לסיום כתב אשר, "בנימה אישית, השימוש בתמונותיהן של בנותיי בקמפיין "להושיט יד" שהוצגו ליד סכומי תרומות, הצגתן כ- "נזקקות", גרם לי לתחושת זעזוע עמוקה והוא מעשה שלא ייעשה. תמיכה כספית מן הציבור עבור כל חטוף\לוחם\משפחה שכולה היא מבורכת. אני מקווה שלדורון יהיה כמה שיותר שפע וממון כל חייה. וראוי הרבה יותר לו היה מפורסם קמפיין המציג בתם לב את מצבה ואת צרכיה, וללא הכפשתו של איש. ובכך כל תורם יכול היה לקבל החלטה מבוססת לגבי תרומתו".
