בפוסט שפרסם השר אוחנה נכתב: "עד כמה קטן אורי משגב מעיתון "הארץ"? עד כמה התקשורת מרשה לעצמה לעוות את המציאות ולמעול באמון שלכם?"
"הנה כמה: לראשונה מאז שאני שר המשפטים, טסתי השבוע בתפקיד. שרים נוסעים. זה חלק מהתפקיד. לא יודע אם יש עוד שרים שלא טסו כבר חצי שנה. אם כן, זו ודאי קבוצה מאוד מצומצמת.
הזמנות, כמובן, היו בשפע. כנס כזה באוסטרליה, מפגש אחר בסינגפור, חתימה על הסכם ברוסיה. לכולם השבתי בנימוס שלא אוכל להיעתר להזמנות.
בכל זאת, כשר שזה עתה נכנס למשרד רציתי להשקיע את רוב זמני בלימוד ובהיכרות עם המשרד, על עשרות יחידותיו ואלפי עובדיו ומנהליו, וכך עשיתי.
הפעם, מכיוון שמדובר בטיסה קצרה (שני לילות) לגרמניה – נעתרתי בחיוב. אפילו ביקשתי לטוס בטיסה הכי זולה בלואו קוסט, דבר שהסתדר עם שעות הטיסה בהלוך (לצערי לא היה בחזור).
נמסר לי שזו הפעם הראשונה ששר בממשלה טס בלואו קוסט. לא שיש בזה עניין מיוחד, אלא שלמשגב היה חשוב לציין שטסתי ביזנס". כותב השר אוחנה
היי אורי, בגלל שהשר לא ענה לך עדיין אנסה לתת לך עוד פרט. לפי הידוע לי הוא המריא לברלין ביום ראשון כאחד האדם בלואוקוסט של איזיג'ט. כך זה צולם pic.twitter.com/SYqMbNW32z
— איתי בלומנטל (@ItayBlumental) November 14, 2019
עוד כותב השר אוחנה: "מה עשיתי שם?"
נפגשתי שם עם סגן שר המשפטים הגרמני ואנשיו (יש שורה של שיתופי פעולה בין משרדי המשפטים של שתי המדינות), נפגשתי עם שר הבריאות הגרמני שהוא אחד המועמדים הבולטים להחליף את הקאנצלרית מרקל מתוך מפלגת השלטון ה-CDU (המקבילה של הליכוד), נפגשתי עם שגריר ארה"ב בגרמניה, נפגשתי עם חברי הפרלמנט העומדים בראש קבוצת הידידות ישראל-גרמניה, נפגשתי עם ראשי הקהילה היהודית מכל הזרמים, נפגשתי עם קבוצת "שגרירים צעירים" המורכבת מישראלים צעירים מכל המגזרים ששהתה בגרמניה, נפגשתי עם ראש ממשלת סרביה (לסבית מחוץ לארון ממפלגת ימין, היו לנו הרבה דברים משותפים לשוחח עליהם ונשמור על קשר מעתה ואילך), וכן עם סגן נשיא המפלגה הדמוקרטית האיטלקית.
לא מעט בשביל ביקור קצרצר.
רוב הזמן ליוו אותי שגריר ישראל בגרמניה ואנשי השגרירות, וכל הזמן ליוו אותי מאבטחים ישראלים ומקומיים, דבר שאיננו נתון לבחירתי אלא הוא מחויב ע"פ החלטת הממשלה.
אני רואה במפגשים הללו והקשרים שנוצרים מהם, שמקיימים נבחרי ציבור וגורמים משפיעים מישראל ומהעולם, את הדרך הכי טובה לחבר את ישראל לעולם ולפתח את קשריה הבינלאומיים במגוון התחומים. כך פעלתי גם כחבר הכנסת.
כשפנה המתקרא עיתונאי (סלחו לי שחוץ מלטנף כאחרון הטוקבקיסטים על הליכוד ונתניהו לא זכורים לי הישגיו העיתונאיים) לדובר שלי, השיב לו הדובר שהמדובר בנסיעה בתפקיד שאושרה על פי כל הנהלים (האמיתיים, לא אלה שהמציא המתקרא בכתבתו).
כשהתחיל לחטט מעבר לכך, הוריתי לדובר להסתפק בתגובה זו.
חיכיתי לראות אם הוא ואם עיתון הארץ יעזו להשתמש בבמה שלהם לתקוף אותי על הנסיעה הזו.
והנה, הכתבה לא אחרה לבוא. את הדין וחשבון שלי אני מוכן בשמחה לתת בפני הציבור (ולא בפני המתקראים עיתונאים) – והרי הוא לפניכם, לכל שימוש שתמצאו לנכון.
למתקראים עיתונאים אינני חייב דין, וגם לא אעשה להם חשבון." כתב שר המשפטים
