תיעוד: קבצן בצומת דוקר צמיגים למי שלא תורם

הפוסט המלא

בפוסט שפרסמה מורל לאחר מכן היא כותבת על האירוע הטראומתי שחוותה בדרכה חזרה מארוחת שישי לביתה: "חשוב לשתף שכולן ידעו! זה יכול לקרות לכל אחת! נתחיל מהסוף: תודה לאל, לא נפגעתי פיזית, אבל כן יש לי טראומה מזה ואני עדיין ממש מפחדת."

"חזרתי כמו בכל שישי מארוחת ערב, ועליתי על מחלף לה גווארדיה בתל אביב, עמדתי ברמזור, הייתי הרכב השני או השלישי וקלטתי שדר רחוב (הומלס), שנמצא די קבוע בצומת הזו, *מרים חולצה ומכניס סכין למכנס. הוא ניגש לרכב הראשון ביקש כסף וקיבל, ואז ניגש אלי ועמד בחלון, אמר "שקל לאכול", חזר על המשפט הזה כמה פעמים."

"ואני כבחורה לבד ברכב בשעת לילה, ראיתי סכין, יש קורונה, והפעם החלטתי להתעלם לחלוטין היישרתי מבט קדימה והמשכתי בשיחת טלפון שלי (ולא להציע אוכל או כסף או להגיד שאין לי כסף, כמו שאני עושה לפעמים)."

"אותו דר רחוב עשה צעד וחצי וחשבתי שהוא ממשיך לרכב הבא ופתאום הוא ניסה לפתוח את הדלת האחורית שלי! תוך כדי ששולף סכין (הדלתות היו נעולות) ואז חתך לי הצמיג!!! ניסיתי לנסוע קדימה, להקפיץ את הרכב, לצפור – כל דבר כדי להרתיע אותו ולאותות לרכבים סביבי לעזרה ואף אחד לא ניגש! חייגתי למשטרה וחיכיתי שהרמזור רק יהפוך לירוק והתפללתי שיש לי מספיק אוויר בגלגלים להצליח להגיע הביתה למקום בטוח. ותודה לאל, הצלחתי."

עוד כותבת מירל: "למשטרה לקח רבע שעה להגיע, הם לא מצאו את הבחור שתקף אותי והניידת שהגיע אלי, עם שני שוטרים מקסימים שהרגיעו אותי, לקחו תיאור מקרה ואפילו החליפו לי לגלגל רזרבי.
הבוקר ניגשתי לתחנת המשטרה והגשתי תלונה נגד אותו הבנאדם שתקף אותי."

לסיום כותבת מורל: "אומנם האירוע עבר, אבל הפחד עדיין משתק. אני בחרדות, מאוד חוששת לחזור לרכב ולאותו מקום (ואין לי ממש ברירה כי זה ליד הבית), ועוד בידיעה שהוא עדיין לא נתפס! ניסיתי להבין מה הסיבה שזה קרה לי – אם הייתי אומרת שאין לי כסף, הוא היה ממשיך ללכת? אם הייתי פותחת את החלון, הוא לא היה שולף סכין? הרי לא לבשתי משהו שמושך תשומת לב והרכב שלי הוא קטן ושחזרתי את האירוע עוד ועוד בראש שלי ופשוט הבנתי שאין הסבר ושאני בטח ובטח לא אשמה.