רבע מהתלונות מוצדקות

דו"ח מטלטל: שופט קבע כי נאשם הודה למרות שכפר בכתב האישום – וננזף, "לא היה מקום להרשיעו"

תמונה – משרד האוצר
עשרות תלנות נגד שופטים נמצאו מוצדקות, בחלקן חוסר רגישות משוועת מצד שופטים, זלזול באזרחים ועוד. דו"ח נציבות התלונות על השופטים חושף טפח מהמתרחש בהיכלי המשפט והצדק, ומציב תמונת מראה עגומה. כל הפרטים.

השופט בדימוס אורי שהם הגיש לשר המשפטים ניסנקורן ונשיאת העליון אסתר חיות את הדו"ח, בו נחשף, בין היתר, גידול של 42% בתלונות אזרחים נגד שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה, למשל. הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים, לשנת הקודמת (2019), מתפרסם הבוקר באיחור, בשל אילוצים שונים שנגרמו בעקבות מגפת הקורונה.

מהדו"ח נמצא כי בשנת 2019 הוגשו 965 תלונות על התנהלות שופטים ודיינים והתקבלו החלטות ב-931 תיקים, מתוך סך התלונות הכולל בוררו לגופן כ-508 תלונות, כלומר – 54% מכלל ההחלטות שניתנו בתיקים. מתוכן נמצאו 68 תלונות מוצדקות – 13% מהסך הכולל של התלונות שהוגשו. 48 תלונות (9%) מכלל התלונות שבוררו לגופן, הסתיימו אצל השופט בדימוס שהגיש את הדו"ח – בהערה לשופטים נגדם הוגשו התלונות.

אסתר חיות | צילום: הרשות השופטת
אסתר חיות | צילום: הרשות השופטת

מהתלונות שנמצאו מוצדקות, 38% היו על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין (לעומת 29% בדו"ח הקודם), 26% מהתלונות היו על ליקויים בניהול המשפט, 15% עסקו בפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי ו-21% התמקדו בהתנהגות בלתי ראויה של שופט.

באחד מהמקרים, נמצאה תלונה מוצדקת נגד שופטת שהציעה לאישה בדיון לפנות לטיפול פסיכולוגי. "אין זה מתפקידו של בית משפט להציע לבעל דין שמפריע באולם לקבל טיפול פסיכולוגי", נכתב בדו"ח הנציבות על השופטת. במקרה אחר נמצאה תלונה מוצדקת שעסקה בשופטת שלא התחשבה בבקשת קשיש בן 87, המתגורר בצפון הארץ, לדחות את שעת הדיון במשפט שנקבע לו לשעה 9 בבוקר, זאת על מנת שיספיק להגיע אליו בתחבורה ציבורית כי אינו מחזיק ברכב. הנציב כתב על מקרה זה: "היה על בית המשפט לבחון את תלונתו ביתר רגישות"

השופט אורי שהם | צילום: מערכת בתי המשפט
השופט אורי שהם | צילום: מערכת בתי המשפט

בתלונה אחרת, נמצא ששופט רשם כי נאשם הודה בכל העובדות והטענות שצוינו בכתב האישום שהוגש נגדו, זאת למרות שימים אחדים לפני הרשעתו במשפט הוא כפר בכל אשמה וביקש במכתב ששלח שעניינו יתקיים בנוכחותו באולם, זאת לאחר שהרשעתו התקבלה בדיון בו לא השתתף. על כך כתב הנציב: "לא היה מקום להרשיעו, שעה שהודיע שהוא כופר באשמה, ההרשעה נראה נעוצה בחוסר תשומת לב שמספקת מצד השופט לאמור במכתב".

במקרה נוס, התלוננה אישה שייצגה את בנה, שהיה התובע בתיק שהוגש לבית משפט השלום, על יחסה של השופטת כלפיה ועל שימוש ב"ביטויים מעליבים, מבזים ומשפילים אישית" נגדה. המתלוננת סיפרה בתלונה, כי השופטת כינתה אותה "תגרנית בשוק"; אמרה לה "את מתנהלת כמו בשוק"; ופנתה אליה כאל "אחרון התגרנים". השופטת פנתה אל התובע ושאלה אותו "האם הוא נתן לאמא שלו את הכדורים באותו הבוקר". בהחלטתו קבע הנציב, כי גם אם יקבל את הטענה שהתבטאויותיה של השופטת נבעו מהתנהגותה הבלתי ראויה של המתלוננת עצמה, מצופה מהיושב בדין כי יפגין מזג שיפוטי. עוד קבע הנציב, כי התבטאותה של השופטת בנוגע לכדורים שהיה על התובע לתת לאימו היא הערה חמורה ומבזה, ואין צריך לומר שהיא בלתי לגיטימית.

כמו כן עולה מהדו"ח כי ישנו גידול של 42% בתלונות על שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה, 184 תלונות לעומת 130 תלונות ב-2018. כמו כן צוין כי חל צמצום במשך הזמן הממוצע לטיפול בתלונה, מ-83 ימים ל-59 בלבד.

חשוב לנו לשמור על זכויות יוצרים. תכנים שמקורם לא אותר מתפרסמים בבאזזנט בכפוף לסעיף 27א לחוק זכות יוצרים. במידה ואתם בעל זכות היוצרים, צרו קשר עם באזזנט.
שיתוף "דו"ח מטלטל: שופט קבע כי נאשם הודה למרות שכפר בכתב האישום – וננזף, "לא היה מקום להרשיעו""
הסיפורים הכי מעניינים
אצלך לפני כולם
חיפוש
מערכת באזזנט עושה מאמצים בכדי לתת קרדיט למקור. אולם יתכנו מקרים שבהם לא הצלחנו לאתרו והשימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. במידה וחסר לכם קרדיט באתר, פנו אלינו ונעדכן.