ד״ר יואב הרשקו פרסם סדרת ציוצים בחשבונו וכתב למה הוא כן יתחסן, הציוצים גרמו כצפוי למחלוקת בין תומכי ומתנגדי החיסון הצפוי, אנחנו מביאים לכם את דבריו של ד״ר הרשקו. אז מה אתם אומרים? תתחסנו או לא? הצביעו בסקר.
בכל קבוצת ווטסאפ של חברים שאלו אותי, אז אני אנסה בכמה מילים לכתוב את עמדתי ככל שאני מבסס אותה על כמה דברים שהתפרסמו לאחרונה אין בכך קריאת קרב לדיון עם מתנגדי חיסונים ומכחישי מחלות
אני נצמד ככל שאפשר לספרות, חלק מהול בחוויה אישית שלי מ 10 חודשים בערך של טיפול בחולי קורונה (בניגוד לכל מיני אנשים שלא ראו חולה בעיניים) ובהיעדר טקסט מסודר שראיתי של משרד ממשלי או גוף רשמי החלטתי לעלות כמה מילים על הכתב.
קורונה היא מחלה קשה, אני חושב שעם אחוזי התמותה העודפת והנתונים מכמה מדינות בעולם, קשה להתווכח עם זה, יצא לי לראות מעט אנשים תפקודיים מחפשים אוויר עם ערימות של תמיכת חמצן ומונשמים. חלקם יצאו מזה חלקם לא חלקם עדיין גודשים את מסדרונות המחלקה עם סיבוכים. נתחיל עם החיסון או בשמו הגנרי BNT162b2, מכניס mRNA, לשם העניין מוצר ביניים בתהליך יצירת החלבון בטבע שמאפשר לתאי הגוף לייצר חלבון, החלבון אינו וירוס ואינו מדבק, הוא חלבון שנמצא על גבי הוירוס המקורי והוא שמייצר את התגובה החיסונית.
כאשר החלבון הזה מיוצר לאחר החיסון- הגוף מפתח נוגדנים כנגדו וכפועל יוצא נגד הוירוס. בניסוי של פייזר (וגם של אחרים) לקחו בערך 40 אלף אנשים אנשים מעל גיל 16 (בינהם גם אנשים בריאים וגם אנשים עם מחלות כרוניות יציבות) שקיבלו באופן אקראי מנות חיסון (2) או פלצבו. רוב תופעות הלוואי המדווחות היו מקומיות.
באשר לתופעות לא מקומיות חום וכאבי ראש עומדים בראש הטבלה (59%, לעומת 24% בפלצבו, חום ב 14%). טיבם של ניסויים כאלה הוא שכל דבר שקורה למשתתפי הניסוי מתועד, כך לדוגמא אדם שהיה עם מחלת לב ידועה עשה הפרעת קצב מסכנת חיים נכנס לדיווח המחקר. נכון, אין חיסוני mRNA מאושרים בשימוש רחב אבל כבר מספר חברות, לרבות מודרנה כבר עברו שלב 1 (בטיחות) של חיסון mRNA, ל CMV, גיוס שהתחיל ב 2017. ובינואר השנה, מיד לפני פרוץ המגיפה הכריזו כי סיימו שלב הבטיחות של 7 חודשים ועברו לשלב 2 של הניסוי. גם שם לא היו תופעות לוואי משמעותיות.
תופעות הלוואי שתועדו מאוד דומות לתופעות שדווחו בחיסון הזה, דבר שדווקא מרגיע את החששות בעיני. עוד כדאי להגיד שמודרנה מריצים לא פחות מ 6 ניסויים בחיסון mRNA בשלבים שונים. ובאשר ליעילות, בגרף הזה רואים שמתוך 36 אלף – 8 מקרים בקבוצת הניסוי מול 162 בקבוצה הביקורת. זה נתון דמיוני.מה הבעיה איתו? שלא בדקו הדבקות א סימפטומטית, לא עשו סקר PCR לכל המשתתפים לאורך הניסוי אלא בדקו אנשים שהיו סימפטומטיים ועשו להם מטוש. זה גם מה שהביא את האמירה שלא יכולים להבטיח שהחיסון לא מונע הדבקה.
אי אפשר להבטיח כי לא בדקו כסקר. אבל כדי להגיע לסברה אמיתית (לא "אי אפשר להתחייב") שהחיסון לא מונע הדבקה צריך לעבור כמה משוכות – כמות א סימפטומטים מאוד גבוה בקבוצת הניסוי ו\או הגנה חלקית בניגוד למודל הידוע של ייצור התגובה בגוף לחלבון. יכול להיות-כן. סביר? לא בטוח. קשה לשים במילים את גודל האירוע הזה של היכולת האנושית לפתח תרופה למגיפה שצצה על הפלנטה לפני חודשים מספר, קשה לחשוב על אנשים שמצליחים ללכת עם אלקטרודות שמחוברות להם למוח לאחר טראומה לעמוד שדרה, ועוד.
המדע היום נמצא בסף של כמעט דמיון, בכל החזיתות. זאת בזכות אנשים מוכשרים שעומדים בחזית המחקר, מחפשים ידע, עומלים על מודלים וניסויים, ומביאים קידמה. האם יש שם כסף? יש שם כסף, כי כסף מניע את העולם, ובזמן שטובי המוחות בישראל עדיין לא הביאו לייצור חיסון התאגידים הגדולים פרצו קדימה. בכל העולם, במסיכות בריחוק, בחדרי טיפול נמרץ, בתורנויות ומשמרות, בכל כך הרבה מקרי מוות שעדיף שלא היו מתרחשים. וַיְּהִי אוֹר! חנוכה שמח. לבריאות.