יערקו? לחץ כבד על יענקלביץ', האוזר והנדל

נאום בכורה – חברת הכנסת עומר ינקלביץ'

בס"דאדוני יושב ראש הכנסת,-יושב ראש כחול לבן, הרמטכ"ל לשעבר – רב אלוף במילואים, חבר הכנסת בני גנץ,-חבריי – חברי הכנסת,-משפחתי האהובה —אני עומדת בפעם הראשונה על בימה מכובדת זו כשליחת ציבור,ומבקשת לפתוח בדברי המשנה במסכת אבות:"דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון".המשפט הבסיסי הזה רלוונטי עבורנו שליחי הציבור תמיד. לא רק כעת ערב פיזור הכנסת, אלא כמוטו לנציג ציבור באשר הוא, בכל שליחות בחייו:אנו כאן , רק בזכות מי שבחר בנו, לא אנחנו הסיפור,אלא אתם, אזרחי ישראל.אנחנו שליחים, ידם הארוכה של בוחרינו, אנו ניצבים כאן לשרת אתכם. ועלינו לתת בסוף דין וחשבון על כל מעשינו.זוהי התובנה הבסיסית שצריכה להיות נר לרגלינו, נציגי הציבור.————-נולדתי במרכז תל אביב,להורי היקרים, דור שני לניצולי שואה, שנלחמו את מלחמת השפיות להורים ששרדו את התופת.אני זוכרת בית חדור בעקרונות, ערכים, ובעיקר, ב— אהבת אדם,הורי בחרו לא אחת, לוותר על נוחיותם- האישית למען הזולת,תמיד ראו לנגד עיניהם אחווה, אחדות, אכפתיות ומסירות – כלפי כל אדם באשר הוא אדם.— כשהייתי ילדה, יצאנו כמשפחה לשליחות בברית המועצות הקומוניסטית, לסייע לאחינו שבגולה.אש העשייה החברתית בערה במשפחתי.זו הדרך לאורה חונכתי, ולה אני מחויבת.— נוף ילדותי היה ספוג בתרבות ואמנות, אבא היה שחקן בתאטרון רפרטוארי, במיינסטרים התל אביבי הישראלי.כשהייתי בת חמש, בחרו הורי לאחר תהליך רוחני עמוק, לחזור בתשובה, ולפתע, מתוך בחירה ואהבה, מצאנו את עצמינו במציאות חדשה –הפכנו לחלק מחברה פריפריאלית ומודרת. אבא נאלץ לעזוב את התאטרון, לאחר שלא נמצאו עבורו ההתאמות- הרלוונטיות, והכלים הנדרשים, בכדי שיוכל להמשיך לעסוק במקצועו ולבטא את כשרונו. הוא נאלץ לבחור –בין עולם התורה והאמונה לבין יכולותיו המקצועיות, שהיו גם שפת הנפש וכלי ביטוי של נשמתו.והוא בחר, מחוסר ברירה, לוותר על אהבתו המקצועית הגדולה ולהתנתק ממנה.—לימים כשגדלתי, הבנתי, שכל אזרח באשר הוא במדינה מתוקנת, זכאי , להזדמנות שווה,גם, אם הוא מנוי על חברה פריפריאלית מודרת.—-החברה הישראלית מורכבת מאינספור תרבויות, גוונים וניגודים.הניסיון לתייג ציבורים כקיצוניים, לקחת שני אחוזים משוליי החברה, ולהציג אותם כחזות הכל, הוא בעוכרינו. הערבים כטרוריסטיםיוצאי אתיופיה כנוער אליםבדואים כעברייניםחרדים כפורעי חוק השיח הזה הוא ברית הקיצונים.!הוא מטרתם של הקיצוניים שמבקשים לכפות על הציבור השפוי שיח אלים.ומי שיוצא נפסד אלו אזרחי ישראל, שנאלצים לחיות במציאות של טיפוח חומות איבה.–אני מבקשת כאן, על במה זו, בואו נשנה את חוקי המשחק, נהפוך את השיח לחיובי ומכיל,נדבר בשפה של "תיקון עולם" במקום בשפה של "מלחמת עולם",ונהפוך את הבית הזה לסמל של אהבת הזולת,עלינו לקבל את האחר מבלי לנסות לתייגו,התרבויות המגוונות, הן היופי והייחודיות שלנו.אל לנו לטשטשן ואל לנו לפגוע בהן – עלינו לאפשר לשוֹנֶה את הזכות לשמור על עקרונותיו אמונתו, ערכיו, תרבותו, ומנהגיו. ולטפח את מי שהוא. כחלק מהשלם.-הרבי מקוצק סיכם תפיסה זו, בציטוט הבא:-אם אני – אני, מפני שאני – אני, ואתה – אתה, מפני שאתה הוא אתה, אז אני – אני ואתה – אתה.***אבל – אם אני הוא אני מפני שאתה – אתה, ואתה הוא אתה מפני שאני – אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה.או במילים אחרות: אדם צריך להיות מי שהוא, תוך שמירה על ייחודיותו, על המקוריות שלו, האותנטיות והאתניות שלו, ולשמר את החלק שרק הוא מסוגל להביא לפסיפס החברתי אנושי שלנו.כי למגוון האנושי הזה יש יופי והרבה מאוד אופי.כל אחד זכאי להזדמנות שווה בחברה מתוקנתגם אם הוא חלק מחברה פריפריאלית.הוא לא צריך להשתנות בכדי לקבל זכויותהניסיון לשנות את האחר זו אינה ליברליות אמיתית, אלא רדיקליות, שמסתתרת מאחורי כסות שווא.——רציתי ללמוד משפטים, ובאמת שלא יכולתי אחרי הסמינר לצאת ללמוד באוניברסיטה בלימודים מעורבים. רק כאשר נפתח מסלול לימודים נפרדים – יצאתי ללמוד משפטים. למדתי לתואר ראשון , לאחר מכן גם לתואר שני, התמחיתי בבית משפט ועבדתי כעוזרת משפטית לשופט,זה נראה לכם טריוויאלי ופשוט?! ממש לא.אלמלא ניתנה לי ההזדמנות- ללמוד בהפרדה – כנראה שלא הייתי יוצאת ללמוד- משפטים באקדמיה.המלחמה נגד לימודים בהפרדה- אינה מלחמה על הליברליות, זהו מאבק אנטי ליברלי !הפרדה היא אינה הדרה. שני הצדדים מקבלים שירות שווה, ורק מבקשים לקיים אותו בנפרד.לא רק שזו אינה מלחמה עבור הנשים, אלא שהיא פוגעת בהן באופן ישיר.ללא לימודים בהפרדה – לא תוכלנה הנשים החרדיות ללמוד ולהתקדם.ואני מדגישה:אין כוונה לפגוע באוכלוסיה הכללית, לא מדובר בבקשה להפריד ציבור חילוני באוניברסיטת תל אביב -המאבק הוא למנוע לימודים בהפרדה, לאוכלוסיה חרדית בבני ברק.עלינו לזכור:שקידום הנשים והגברים באוכלוסיות המודרות באשר הן הוא אינטרס ציבורי חשוב למדינת ישראל.-הוא מתחייב גם מעצם היותנו מדינה יהודית -וגם מתחייב מעצם היותנו מדינה דמוקרטיתזאב ז'בוטינסקי אמר, "דמוקרטיה פירושה חופש, ובמקום שאין ערובה לחופש הפרט, שם אין דמוקרטיה.סוף סוף מיעוט אינו מורכב אלא מיחידים שנבראו בצלם ובדמות אלוקים".—אוכלוסיות פריפריאליות- אינן צריכות להשתנות, הן צריכות התאמות רלוונטיות. זוהי דרישה לגיטימית בחברה פלורליסטית נאורה.איך אפשר להביט בילדים שקמים בבוקר למציאות חסרת תקווה,ילדים בני עולים, ילדים דרוזים, בדואים, חרדים, ילדים למשפחות חד הוריות, וכל מי שזקוק למענה מותאם ופשוט לא זוכה לו. גדל כאן דור שמייצג את ישראל האחרת – ישראל המודרת.בעזרת כלים נכונים כל אחת ואחד מהם יכולים לפרוץ להתקדם ולהצליח,ולהיות חלק אקטיבי, יצרני, ופעיל בחברה הישראלית, כי לכולם מגיעה האפשרות וההזדמנות.—לפני כמה שנים, הקמתי קרן חברתית- בשם "רק התחלנו", שמטרתה קידום מיזמים חברתיים עבור הפריפריה החברתית בישראל.בחרתי את השם "רק התחלנו" מכמה סיבות, ביניהן – כדי לזכור את עוצמת ההתלהבות והכוח- שקיימים בתחילת הדרך, ושכל יום ירגיש בעיננו כיום חדש לעשייה ברוכה עם עוצמות ואנרגיה מתחדשת.המיזם הזה שגדל והתפתח, איפשר לי להכיר אנשים מופלאים בחברה- שלנו – כאלו שמגיעים מאוכלוסיות שונות ומגוונות, זכיתי לגעת באנשים שבדרך כלל לא נוגעים בהם – אנשים מוכשרים, בעלי יכולות, תשוקה ורצון, אולם, חסרי אמצעים וכלים. -פגשתי תלמידים בחברה הבדואית שלא זכו למכללה המאפשרת להם לרכוש השכלה, -פגשתי אמנים ויוצרים מהחברה החרדית שלא זכו למשאבים, לבמה ולהזדמנות, —הפערים גדולים…-שכרו הממוצע של גבר במרכז הוא 11,663 שקלים – -ושל גבר בפריפריה 7,514 שקלים בלבד.-שכרה הממוצע של אישה במרכז יעמוד על 7,633 ש"ח -ולעומתה זו מהפריפריה תשתכר בממוצע רק 4,446 שקליםזוהי רק דוגמא לפערים בין הקהלים השונים במדינה.ע"פ נתוני הלמ"ס, האוכלוסייות הפריפריאליות הולכות וגדלות, בשנת 2040 , בעוד כ 20 שנה, הפריפריה החברתית:החרדים הערבים והמיעוטים יהוו כ 41% מתושבי ישראל.על פי נתוני ה OECD ישראל מאופיינת כמדינת קצה, הצטיינות בקצה האחד של החברה, ופיגור בקצה האחר. עובדה זו היא בגדר איום ממשי על הצלחתינו.לילדים שגדלים כאן היום, מגיעים כלים והזדמנות שווה – כדי להיות חלק מהשגשוג הכלכלי.זה מגיע לא רק לעידן ודנה מתל אביב, אלא גם לעמאר מג'לג'וליה, לסשה מחדרה, לאביחי מקרית שמונה, לשרהל'ה מבני ברק, ולאיברהים מלקיה.——-יש במדינת ישראל כישרונות רבים שטרם התגלו, פוטנציאל אדיר שאינו ממומש. החובה של מדינת ישראל היא לצמצם את הפער הזה,בואו נשלב ידיים ונצעד יחד לישראל מכבדת ומשגשגת.—מפלגת כחול לבן בראשות ח"כ בני גנץ חרטה על דגלה את היכולת להכיל גם את האחר.היא מקדשת את הפלורליזם- ואת הליבראליות, תוך קבלת השונה על דעותיו, מנהגיו, עקרונותיו, ערכיו, ואמונתו, כדי לאפשר לו להיות חלק אינטגרלי- ובלתי נפרד מהחברה, מתוך התחשבות והתאמה, ללא ציפיה שישתנה ויהפוך למישהו אחר.—החברה הישראלית היום מופרטת. עלינו לשנות את הכיוון- ולקחת אחריות כמדינה וכמחוקקים.—לכן אני מתכוונת אי"ה:-לקדם את העמותות החברתיות, שנמצאות בחזית העשייה, -לעודד מגוון מסלולים ואפשרויות- בהשכלה הגבוהה לכל הקהלים,-להגביר את נגישות התרבות והאמנות לאוכלוסיות השונות, -לסייע בשילוב בתעסוקה- של כלל האוכלוסיות בחברה הישראלית-לקדם תכניות לאיתור, אבחון מוקדם, וטיפול בלקויות למידה- בכלים חדשניים ויעילים,-לפעול למען קידום הנשים, הילדים הנוער והקשישים מהמגזרים השונים.כאישה מאמינה בעם ישראל- ובחשיבות- אחדותו, יש לי מחויבות עזה גם לאחינו המתגוררים בתפוצות. אעשה כל שביכולתי לייצר גשר והידברות,בכדי למצוא את המשותף ולא את המפריד, אני מודעת לאתגרים העומדים בפני אחינו בגולה: האנטישמיות הגואה, הקושי בחינוך והניכור המתגבר ביננו לבינם. אך החיבור ביננו, הוא שורשי ועמוק ונמצא בבסיס זהותנו.הערבות הדדית מחייבת אותנו לעשות- מאמצים כבירים למען יהדות התפוצות, כדי לקרב את אחינו ליהדותם ולארצם.חבריי חברי הכנסתאין כאן במליאה הנכבדה הזו,מישהו שלא עבר ארועים מורכבים ומאתגרים במעלה הדרך,ובכל זאת אנחנו כאן,נחושים לשרת את האזרחים מתוך אמונה ותודעת שירות עמוקה,על אף הקשיים והמחירים האישיים- שאנחנו נדרשים לשלם.כן הדרך מורכבת,לעיתים,המשפחה והילדים משלמים מחירים לא פשוטים.כן, יש לפעמים גם לילות לבנים. אבל , יש גם הרבה תקווה.בחיל ורעדה, בצניעות ובענווה, אני עומדת כאן. מבינה את גודל השליחות- ואת משמעות האחריות הציבורית שאני נושאת על כתפיי.מוטלת עלינו מחויבות כבדה- וחובת הוכחה גדולה -אני רק מבקשת להצדיק בעזרת השם- את שליחותי בבית הנכבד הזה, ולהוות גשר בין האוכלוסיות המגוונות בחברה הישראלית, ולייצר חיבורים איתנים בין האוכלוסיות השונות.מתפללת לעשייה חיובית משמעותית, לרומם את הרוח ולעסוק בטוב במאחד ובמעצים.—-ברשותכם,דקה לפני שאני מסיימת אני מבקשת לנצל את ההזדמנות להודות לאדם שהעניק לרבים את התקווה, מי שהביא לכנסת אישה דרוזית ואישה חרדית ומכלול של קצוות מהאוכלוסיה הישראלית,והצליח להושיב סביב שולחן אחד ימין ושמאל, דתים וחילוניםולייצר בינהם הסכמות.מנהיג ראוי שמביא בצניעות ובענווה- רוח פוליטית אחרת.תודה לך יו"ר המפלגה מר בני גנץאני מבקשת כאן להודות לכל מי שהיה שם בעבורי בדרך ,ותמך וסייע אל מול המורכבויות והאתגרים.תודה רבה לכםתודה לצוות המסור שלי, ולצוות הסיעה.תודה מיוחדת למשפחתי האהובהלאבא ואמא היקרים ו לבנימין אחי האהובלירון בעלי,– ולאביגדור, גדליה, יעל מאיה ועלמה שלמענכם ולמען ילדי ישראלאנחנוכל ה 120, נמצאים פה.כדי להשתדל להפוך את הבית שלנו למקום הכי ראוי בעבורכם. כי באמת שאין לנו ארץ אחרתאני מבקשת לסיים במשפט האלמותי מספר קהלת"סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זהו כל האדם"מודה לבורא עולם ונושאת תפילהשלא תפול חלילה מכשלה תחת ידי, ושתשרה ברכה במעשה ידינו." שתוליכינו לשלום ותצעידנו לשלום ותגיענו למחוז חפצנו לחיים ולשמחה ולשלום"בעזרת השם שנעשה ונצליח

Posted by ‎עומר ינקלביץ׳ – Omer Yankelevitch‎ on Wednesday, May 29, 2019