הדירוג מורכב ממספר סקרים שנערכים ב-100 ארגונים ישראלים מוכרים, המעסיקים יחד כ-150 אלף עובדים. אחד הסקרים הוא בעצם סקר פנים-ארגוני מקיף ואינטימי, אשר לחברות המדורגות אין חובה למלא אותו כדי להשתתף בדירוג הכולל, אך חברת BDI מציינת כי זה משתלם. כפי שנחשף, עלותו של הסקר הפנים-ארגוני נעה בין 15 ל-30 אלף ש"ח, ועצם ההשתתפות בו מהווה יתרון משמעותי ואף מוסיפה נקודות לדירוג, כיוון שלתפיסת BDI, עצם הנכונות למלא את הסקר הזה מעידה על "פתיחות ונכונות לקבל ביקורת".
אין יותר חרטוט מהדירוג הזה. לעבוד בביטוח ישיר ובאמדוקס עדיף מגוגל 😂
— Yochay Alufer (@AluferY) May 7, 2020
בכך, בעלי עסקים רבים הסכימו לשלם ולעבור את הסקר, מתוך מחשבה שהדבר ישתלם אם רק יעלה אותם בדירוג, וגם שהתוצאות של הסקר ישמשו אותן בעתיד לבחינת אסטרטגייה. הבעיה היא שהמדד כולל בתוכו גם חברות שהסכימו לשלם (ולמלא את הסקר), וגם חברות שסירבו. כפי שסיפר בכיר בתעשייה הישראלית: "בשיחת המכירה הם מסבירים שאם לא משתתפים בסקר קשה לבדוק מה העובדים חושבים על המעסיק, אבל אין לחברה אפשרות להחליט שהיא לא רוצה להיות מדורגת.
בפועל אין מכנה משותף אחיד בין כל החברות שמדורגות, כי יש פער בין הנתונים שיש על מי ששילם ומי שלא. או שיבדקו את כולם ללא תשלום, או שיבדקו רק את מי ששילם על בסיס כל הנתונים.
"צריך להבין שהשאלון הפנים ארגוני המדובר כולל שאלות אינטימיות על העסק, שלא כל מנהל ירצה לחשוף לצורך דירוג שהוא גם ככה נאלץ להשתתף בו. "בכל שנה יש ריטואל קבוע", סיפר בכיר נוסף.
"לפני שהם יוצאים למחקר, הם מציעים שנשלם. אם אומרים לא, הם חוזרים אחרי כמה ימים ואומרים שאפשר להשתתף בלי לשלם, אבל ההשתפות דורשת מילוי שאלון שחוץ מאשר לשאול אם בגדתי באשתי, שואלים שם הכל: דוחות כספיים, כמה גברים וכמה נשים, כמה כל עובד מרוויח, באיזה תפקידים מרוויחים יותר… אלה דברים שלא כל מעסיק בהכרח רוצה לחשוף, והם לא בהכרח הדברים שמעידים אם זה מקום שטוב לעבוד בו.
אתמול פרסמנו כתבה על מה עומד מאחורי דרוגים כמו 100 החברות שהכי טוב לעבוד בהם ומוצר השנה, על הכסף שחברות משלמות כדי להשתתף והמניפולציות שנעשות. ועל זה שרבים יודעים מה קורה מאחורי הקלעים ובכל זאת משתפים פעולה ומשחקים את המשחק. https://t.co/96xbDaPJNu
— anat bein (@AnatBein) May 13, 2020
"אז מה עושה מעסיק שלא רוצה לחשוף נתונים רגישים על החברה שלו, ולא מעוניין בכלל להיכלל בדירוג? "אם מסרבים, הם מתחילים להגיד בעדינות 'קחו בחשבון שתהיו ברשימה עם או בלי ההשתתפות האקטיבית שלכם. בשבילנו שקיפות היא ערך עליון ומי שלא ממלא את השאלון אוטומטית יורד בדירוג'."
הרצון לגלות כיצד BDI בעצם מבצעת את הסקרים שלה לצורך המדד, הגיע לאחר שגורמים בכירים בתעשייה הרימו גבות לנוכח התוצאות: ביטוח ישיר הגיעו למקום השלישי, ואילו מקומות עבודה נחשקים נשארו הרחק מאחור, כמו פייסבוק (40) ואמזון (46). חברת שטראוס דורגה במקום השישי, לעומת גוגל במקום ה-9 וצ'ק פויינט במקום ה-20.
"בשונה ממדדים בלתי תלויים כמו מדד המותגים של 'גלובס' שבו לוקחים פאנל של מדרגים ולא יודעים מאיפה מגיעים הנתונים", הסבירה בכירה בתעשייה, "במדד הזה החברות מעורבות ממש. ב-BDI לא אומרים בשום שלב שיש קשר בין התשלום לדירוג, אבל כאמור יש שרומזים זאת בעדינות. אני יכולה להעיד על החברה שלנו שבשנים שלא שילמנו היינו במקומות לא טובים, ואחר כך כששילמנו ועשינו את הסקר עלינו למקום גבוה יחסית. כשהפסקנו לשלם ירדנו שוב".